מקום המקדש ורחבת הר־הבית

עמוד:120

מקום המקדש ורחבת _הר הבית שרידי המקדש : מפעל הבנייה הגדול ביותר שביצע הורדוס בירושלים היה בניין בית המקדש וחומות הר הבית . הורדוס החל בעבודה זו בשנתו _ה , 18 היא שנת 19 / 20 לפני הספירה . במלאכת הבנייה הועסקו עשרת אלפים פועלים וכאלף כוהנים , שנועדו לעבוד בשטח שהיה אסור בכניסה לכלל ישראל . העבודה העיקרית נמשכה תשע שנים וחצי , מהן שמונה שיוחדו להקמת הקירות החיצוניים , השערים והסטווים , ושנה וחמישה חודשים — לבניית המקדש עצמו ( קדמוניות טו , יא , ה . ( 421-420 , 1- לפי האוואנגליון ( יוחנן ב ( 20 ארכה המלאכה 46 שנים , ונמצא שהשלמתה היתה בשנת 28-27 לספירה . המקדש נבנה במרכזו של מיתחם מקודש ( טמנוס ) — תופעה מקובלת בעולם הקדום , אך מתחם הר הבית עלה בהדרו ובשטחו על רוב המתחמים המקודשים האחרים . הידע הבניין נהרס במלחמה של שנת . 70 בשלבי שימושו האחרון נעשו בו תוספות בנייה מעטות . למרות שינויים אלה ולמרות פגיעות של בונים בדורות _שאחרי כן , נמצאו בו ממצאים מעטים ביחס המורים על עושר בעליו : שולחנות אכן , שולחנות נוי זעירים בשיבוץ לתקרובת , כלי זכוכית מפוארים , כלי חרס מצוירים בדגמי צמחים , וכן סירי בישול . _בית המידות היה שייך לאיש עשיר , קרוב לוודאי בן למשפחה מכובדת , שנמנתה עם האצולה הירושלמית . _הר הבית נצפה מהבניין והוא קרוב כדי 150 מטר לבאסיליקה המלכותית ולבית המקדש . ממדיו הופכים אותו לארמון ממש . משרידיו ומשכנותו לבניינים נוספים בסביבתו ניתן ללמוד על פאר הבנייה וסוג האוכלוסיה של העיר העליונה . ' הבית השרוף' — בית _קתרלסל קומת מרתף של בניין , המצוי בקו אחד עם בניינים נוספים כני הזמן , כמו בית המידות . נחשף _ב . 1970 נחפרו כאן 55 מ"ר משטחו , כולל ארבעה חדרים , מטבח ומקווה טבילה קטן . הממצא העשיר והשריפה העזה שהשתוללה בבניין בעת חורבנו , יחד עם מטבעות מהשנים שתיים , שלוש וארבע למלחמת היהודים נגד הרומאים , מעידים ברורות על הרס העיר העליונה בשנת 70 לספירה . המשקולת עם השם 0 ) בר קתרס — של בן קתרוס , מראה כי הבית הוא שייך למשפחת הכהונה הידועה בית קתרוס . פעם נוספת מוכיח הדבר כי העיר העליונה , מול _בית המקדש , שימשה למגורים לאצולת העיר . חלקים של בנייני מגורים נוספים נמצאו במהלך החפירות ברובע היהודי ברוב שטחי החפירה . כך נמצאו _בהר ציון , בחפירות בראשות מ' ברושי , בתים ועל גגותיהם חדרים , חצרות ומיתקני מים לסוגיהם : מקוואות , בריכות , בורות . שטח זה אוכלס בצפיפות רבה , והבתים היו בני שתיים ואולי גם שלוש קומות , כפי שגם נמצא כרובע היהודי . בחפירות שנערכו לפני מלחמת העולם הראשונה במורד המזרחי של הר ציון , בראשות ג'רמה דיראן , נמצאו עקבות כתי מגורים מהתקופה הנדונה , אך הממצא קטוע מאוד ואינו תורם להבנת תכנון העיר ופרטי הבנייה שמימי בית שני .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר