|
|
עמוד:80
בעקבותיו של הורדוס הבנאי — מבט אישי שלוש שנים רצופות על מצדה ( 1966-1963 ) היו עבורי ראשיתה של הדרך הארוכה בעקבות מפעלי הבנייה של הורדוס . היותי חכר במשלחתו של יגאל ידין _ז"ל ( כאדריכל המשלחת , יחד עם עמנואל דונייכסקי ז"ל , ( ולאחר שתי עונות החפירה נשארתי על ההר כדי להנחות את צוות המשחזרים . כאדריכל , במלאכת השימור , השחזור והכשרת האתר לקבלת הקהל הרב , הפוקד את מצדה מאז ועד היום . חלפו מספר שנים , שבהן ייחדתי את מרבית זמני לשיקומן של שכונות ישנות בירושלים ( כמו ימין משה והרובע היהודי בעיר העתיקה ;( אולם בעקבות פטירתו של דונייכסקי הפסקתי את פעילותי כאדריכל , בתחום הבנייה , והגעתי לאכסניית המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית . כשנת , 1972 במסגרת עבודת דוקטורט , התחלתי כמחקר משווה של בנייניו של הורדוס ביריחו והרודיון , על רקע מפעלו במצדה . בשני האתרים לא הסתפקתי בלימוד מסקנותיהם של חופרים שקדמו לי , אלא העדפתי לצאת לשדה , לשם ביצוע _PD m של בורות בדיקה . עד מהרה התפתחו החפירות הנסיונות לחפירות של ממש , ואלה נמשכו שנים — חודשים רבים מדי שנה בשנה . האתר הראשון שיצאתי אליו , בחפירה שיזמתי אני , היה הרודיון . כאן הצבתי לעצמי את המטרה לחקור את השרידים הנרחבי המצויים מצפון להר . החפירות העלו למעשה על המפה את 'הרודיון התחתית , ' ופתחו פתח להכרת מכלול הארמון הגדול ביותר שבנה הורדוס . גילויו של 'הבניין המונומנטלי , ' בלב הרודיון התחתית , גרר אחריו מסע ארוך ומייגע של חיפוש אחר קברו של הורדוס , תחילה לבניין עצמו ולאחר מכן בסביבותיו . הקבר עצמו עדיין לא נתגלה , אך אם נשתמש במושג שאול מעולם חיפושי הנפט , הסימנים רבים ומעודדים . תקוותי איתנה כי בעתיד הלא רחוק , בין בסביבות 'הבניין המונומנטלי' ובין במקום אחר בהרודיון , נצליח לאתר את הקבר הנעלם . ליריחו יצאתי לראשונה בראשית שנת . 1973 מאז ועד לסוף שנת 1983 עבדנו באתר ארמונות החורף , הסמוך למוצא ואדי קלט , במשך שלושה עד חמישה חודשים מדי חורף , אחת עשרה עונות של חפירה ! החפירות היו מפתיעות ופוריות , לא רק בתחום השרידים מימיו של הורדוס . כאן גם עלה בידינו לגלות ולחשוף ארמון נרחב מתקופת החשמונאים , שלא היה ידוע קודם לכן . הארמון מצטיין בשפע של מתקנים ; אחוזה חקלאית נרחבת , גתות ליין , בריכות שחייה , מקוואות ועוד . בחורף 1974 התעורר צורך דחוף לערוך חפירות הצלה באתר קיפרוס , הסמוך למוצא ואדי קלט . יחד עם עמנואל דמתי נחלצנו להצלתו של האתר , שהיה בסכנה של פגיעה חמורה בו . גם כאן נחשפו לא רק שרידים מרשימים מימיו של הורדוס אלא , לשמחתנו , גם עדות חשובה לקיומו של המבצר עוד בימי החשמונאים . בקיץ 1975 השתתפתי יחד עם ישראל לוין בניהול חפירה במרכז העיר העתיקה של קיסריה , חפירה שעסקה בעיקרה בתקופות המאוחרות לימיו של הורדוס . ביקור קצר בשרידים המצויים על שונית סלע ( הבולט אל תוך הים , ממערב לתיאטרון ) אשר במרכזה
|
|