|
|
עמוד:75
יתר מפעלי הבנייה שהעמיד הורדוס דנו עד כה ברבים ( ובחשובים ) מבין מפעלי הבנייה של המלך הבנאי . נסקור עתה בקצרה את יתר מפעליו . עוד עיר חדשה הקים הורדוס ליד מקורות הירקון בראש העין . העיר נקראה על שם אביו , אנטיפטרוס , ובמרכזה נחשף רחוב מפואר , שנמשך מצפון לדרום . באזור הכרמל ( בסביבות קיבוץ משמר העמק ) בנה הורדוס עיר אחרת , שנועדה ליישוב חיילים משוחררים ונקראה בשם גבע הפרשים ( הפרשים היו 'חיל השריון' של אותם הימים . ( עוד עיר שבה יושבו חיילים ( יהודים יוצאי בבל ) היתה העיר בתירה , שנבנתה באזור המצוי כיום בתחום סוריה , ממזרח לרמת הגולן . הורדוס ביצר גם את העיר חשבון שבהרי מואב ( ממזרח לים המלח ) ובנה מחדש את _עיר הנמל אנתדון , שבסביבות עזה . באתר בניאס , ליד המעיין והמערה הנודעים , בנה הורדוס מקדש לכבוד הקיסר אוגוסטוס . תושבי בניאס היו פאגאנים , כפי שהיו תושבי שומרון וקיסריה , שגם בעריהם נבנו מקדשים לכבוד הקיסר . נוסף על הארמונות בציפורי , בבית רמתא ( ממזרח לירדן , אל מול יריחו ) ובאשקלון , שהיתה אותם ימים מחוץ לתחומי ממלכתו . את 'לבה' של הרודיון התחתית היווה גךנוי ענק ( _כ 120 x 110 מטר גודלו , ( מוקף עזרות עמודים מפוארות , ובמרכזו בריכת ענק ( כ 45 _א 70 מטר גודלה , ( ששימשה בריכה לשחייה , לשיט בסירות זעילות , מאגר מים ומקור נוי להרודיון כולה . במרכזה של הבריכה ניצב , כמו אי , מבנה עגול מוקף עמודים . גן הנוי היה מוקף משלושה צדדים במבנים , או ליתר דיוק במבנה נרחב דמוי האות ח , שכלל כמה אגפים , שרובם עדיין לא נחשפו . בין חלקי המבנה הנרחב שנחשפו נציין שני _בתי מרחץ בסגנון רומי . האחד , קטן בממדיו , נחשף מצפון לבריכה ן השני , שנחשף _מדרום מערב לבריכה , הנו הגדול מבין _בתי המרחץ שנחשפו עד היום בארמונותיו של הורדוס . המרחץ עוטר ברצפות פסיפס וקירות צבעוניים . בקצה הדרומי של הרודיון התחתית , ממש למרגלות ההר , מצויים שרידי בניין גדול , _d 130 x 55 מטר מידותיו . בניין זה שימש קרוב לוודאי אגף הארמון המרכזי בהרודיון רבתי . מרתפיו של הארמון שימשו מחסני ענק . למרגלות הבניין מצוי מסלול ארוך שפולס ביד אדם , כ 30 _א 350 מטר ממדיו . בקצהו המערבי של המסלול , מתחת לגן הנוי המרכזי , נחשף בניין יוצא דופן — אולם מוקף גומחות ועמודים ' ) הבניין המונומנטאלי . ( ' סמוך לבניין זה נחשף עוד בניין , ובתוכו מקווה טהרה גדול ולידו כנסייה מן התקופה הביזאנטית , שנבנתה כולה אבנים שנלקחו מבניין מפואר ביותר , שהיה סמוך לכאן אך עדיין לא נתגלה . קיימת אפשרות כי בניינים אלו ' ) הבניין המונומנטאלי , ' המקווה והבניין שעדיין לא נתגלה אך אבניו מצויות במקום ) שימשו חלק מאחוזת הקבר של הורדוס , אשר לפי דברי יוסף בךמתתיהו נקבר בהרודיון , אף כי הקבר עצמו לא נתגלה לפי שעה . המסלול הארוך עשוי היה לשמש כמסלול ההלוויה של הורדוס , אשר תוארה בפרוטרוט בכתבי בן מתתיהו . כאמור לעיל , קברו של הורדוס עדיין לא נתגלה , אך לדעתנו אין להבין את עוצמתה של הרודיון בלי להביא בחשבון את העובדה שכאן בחר הורדוס להיקבר — כאן ולא _בעיר הכירה , שכה נהגו להיקבר המלכים בתקופתו , בדרך כלל .
|
|