ירושלים

עמוד:63

לזקוף בעיקר לזכותו של יוסף בן מתתיהו . את התמונה המפוארת ששירטט סופר זה משלימים , בשדה , שרידי המתחם הענק שהקיף את הר הבית , שרידי ביצורים שסבבו את העיר ושרידי מגדל פצאל , המכונה כיום בטעות בשם 'מגדל דוד . ' מפעלי הבנייה העיקריים שבנה הורדוס בירושלים היו : בית המקדש , ארמון מבצר ושמו אנטוניה , ארמון מרכזי לעצמו ובצדו שלושה מגדלים _יוצאי דופן ( הקרויים בשמות פצאל , היפיקוס ומרים , ( תיאטרון , היפודרום ובוודאי גם מבני ציבור נוספים כמו בתי מרחץ , שווקים , רחובות עמודים וכד . ' מאידך גיסא , על סמך המחקר הארכיאולוגי , נראה כי העיר בכללותה לא עוצבה בימיו מחדש ( כפי שעוצבו קיסריה ושומרון , ( אלא שהורדוס השתלב בעיר הקיימת , שיכלל ופיאר אותה . ביח המקדש . _הר הבית וסביבותיהם : שלוש משימות עמדו בפניו של הורדוס , כשניגש לבניין מחדש של בית המקדש השני בירושלים ( שנבנה לאחר שיבת ציון , בימי זרובבל ויהושע בן יהוצדק : ( . 1 חידוש בניין בית המקדש , שנבנה _כ 500 שנה קודם לכן . . 2 התאמת הר הבית ובעיקר סביבותיו להמוני העם העולים לרגל לירושלים . . 3 קביעת מקומו ומעמדו של הורדוס עצמו בתוך מתחם הר הבית , מאחר שלא היה כוהן . במעשה חידוש בית המקדש היה טמון לא רק הרצון לרכוש יוקרה ואהדה של בני העם היהודי , אלא בוודאי גם צורך חיוני לחדש בניין מיושן ואולי אף מעורער . עם זאת . הרחבת הרחבה שהקיפה את בית המקדש היתה פעולה שהחלה עוד בימיו של שלמה המלך וככל הנראה חזרה ונמשכה מימי שיבת ציון ואילך . עולי הרגל הרבים שנהרו לירושלים שלוש פעמים בשנה , בשלוש הרגלים , חייבו הרחבה נוספת של הר הבית עצמו וכן עיצוב ושיפור סביבתו הקרובה . החפירות שנערכו כשנים האחרונות מדרום וממערב להר הבית מצביעות על סלילת דרכים מרוצפות , בניית רחבות , מדרגות נוחות אל הר הבית , וגשרים ששימשו להפרדה בין צירי התנועה והקלו על זרימת תנועתם של עולי הרגל . להרחבת הר הבית כלפי דרום , שדרשה מאמץ הנדסי עצום ( קירות יסוד עד לגובה של כ 40 מטר . (! היתה ככל הנראה גם סיבה אישית . הורדוס , שלא היה כוהן , לא יכול היה להיכנס אל תוך בית המקדש וודאי שלא לשרת בו בקודש , כקודמיו החשמונאים . גם תחום הר הבית שסבב את המקדש היה מוגבל לכניסת יהודים בלבד . על ידי הרחבת הר הבית לדרום יצר הורדוס לעצמו תחום שהוא מחוץ לתחום _הר הבית המקודש , וכאן הקים את הבניין המפואר והמונומנטאלי ביותר שבנה ( אם לקבל כלשונו את תיאורו של יוסף בן מתתיהו ) — את הבאזיליקה המלכותית : אולם ענק המחולק על ידי טורי עמודים , מעוטר ומפואר , שבו יכול היה לקבל , בכבוד הראוי למלך . אורחים יהודים ושאינם יהודים , ולהפגין את מעמדו האישי ואת עוצמתו . מבית המקדש לא נותר , כידוע , דבר והוא מוכר לנו אך ורק מן התיאורים הספרותיים — תיאוריו של יוסף בן מתתיהו וכן תיאורים מפורטים ומידות מדויקות שמביאה המשנה . זה היה בניין מיוחד כמינו , שדמותו הוכתבה במידה רבה על ידי המסורת ועל פי

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר