|
|
עמוד:2
צמיחת הנהגה חדשה הכיבוש הרומי היה בלתי נמנע . העם היה מפולג ומסוכסך באותם הימים — בין היריבים החשמונאים , בין השלטון , העם והכתות , ובין הכתות לבין עצמן . אולם מצב פנימי מעורער זה לא השפיע על עצם הכיבוש . אפילו במצב של אחדות מרבית , לא היה העם הקטן מסוגל לחסום את הדרך כפני המכבש הרומי האדיר . עם זאת , אין ספק שעצם הפילוג החליש את מעמדם וכוח מיקוחם של היהודים בפני כובשם הרומי . לא זו בלבד שהחשמונאים הסתכסכו בינם לבין עצמם בפני פומפיוס , אלא שגם הופיעה משלחת מטעם 'העם' ודרשה את ביטולו המוחלט של שלטון החשמונאים . כתוצאה ממצב זה , לא פרופי לוין הוא מריצה בחוג להיסטוריה של עם ישראל , באוניברסיטה העברית בירושלים . הורדוס _, האיש ותקופתו ישראל ל' לוין יש מנהיגים העולים לגדולה בעיתות שלום ושלווה , כאשר דאגתם העיקרית היא שמירת הקיים . אחרים שולטים בזמנים של אי יציבות , כאשר הנסיבות ההיסטוריות המשתנות מורגשות לא פחות מן הקבוע ו ממנהיגים אלה נדרשים תבונה וכושר תמרון , כדי לשמור על הקיים ולקדם את האינטרסים שלהם ושל ממלכתם . כנגד מצבים אלה ישנם זמנים שבהם הנסיבות משתנות באופן דראמאטי עד כדי כך , שבעקבותיהן לפחות חלק מאושיות החברה מזדעזעות עד היסוד . בתנאים אלה קורה שההנהגה הוותיקה והממוסדת אינה מגלה תושיה מספקת כדי להסתגל למצב החדש , והיא מפנה את כוחותיה בלא הצלחה נגד התפתחויות בלתי נמנעות אלה , או שהסתגלותה היא חלקית בלבד ובסופו של דבר היא אינה מחזיקה מעמד לאורך ימים . משברים כאלה קרו מספר פעמים בתקופת בית שני — כעקבות הרדיפות של אנטיוכוס הרביעי ומרד המכבים , ובעקבות חורבן בית שני ; נסיבות אלה גרמו למהפכות מבית ומבחוץ . משבר מסוג זה חל גם בעקבות הכיבוש הרומי בשנת 63 _לפני הספירה , שעה שאיבד עם ישראל את עצמאותו וריבונותו לאחר 80 שנות שלטון החשמונאים . בכל שלושת המקרים הללו קמה הנהגה חדשה , וזו הובילה את העם בנסיבותיו החדשות .
|
|