|
|
עמוד:151
146 איסור חבישת מצנפת ; 277 / 64 ] סיכום ] ברכאת בן אבראהים היהודי הקראי תבע את סלימאן בן עבד אל עזיז היהודי הקראי על שהיכהו , היות והוא , ברכאת , אמר לו לסלימאן בראותו [ אותו ] חבוש מצנפת , כי הסולטאן אסר על היהודים לחבוש זאת . סלימאן הנתבע הכחיש , ואילו התובע ברבאת לא הצליח להביא ראיה . הקאדי הציע לסלימאן הנתבע להישבע שלא חבש מצנפת ולא היכה את ברכאת , אולם סלימאן נשבע רק על שלא היכהו . הקאדי ביקש ממנו שלוש פעמים להישבע והוא סירב . כאשר התברר כי אכן חבש מצנפת , החליט להענישו והוא הוענש על ידי בית הדין . נרשם ב 3 בחודש רביע אל תיאני שנת ' . 993 147 כל המניח תפילין בפומבי חייב מלקות [ 296 / 66 ] בפני מולאנא אליאס אפנדי ... הופיע פירי , צובאשי העיר ירושלים הנאצלה , ועמו אסחאק בן אבראהים היהודי כשבין עיניו תפילין ' . [ הצובאשי ] ציין , כי מספר מוסלמים הביאוהו בפניו וציינו , כי הוא מראה ברבים את כפירתו תהתפילין ] מונחים בין עיניו כשהוא מסתובב בקרב המוסלמים . [ אסחאק ] נשאל על אודות העניין וענה , כי כך אכן עשה וכך עושים [ היהודים ] בארצותיהם בצפוךאפריקה . מולאנא השופט הנזכר ציווה להלקותו על מנת שאף אחד מהכופרים לא יפגין את כפירתנו ] ולא יכריז עליה ברבים בקרב המוסלמים . נרשם ב 2 בחודש ד'ו אל קעדה שנת . 994 במקור : "עירב , " שמתייחס ל-צפון אפריקה , בערבית : "מעירב , " ואולי רק למרוקו , שכינויה הוא " המערב הרתוק ביותר 15 .- באוקטובר . 1586 תעודה 146 ו 4 באפריל . 1585 תעודה 14 7 1 מילולית י דותיכת עור תפורה .
|
|