|
|
עמוד:149
הנאצלה , וכי הוא הפר [ בכך ] את השבועה בכתב שנגזרה על [ בני ] עדתו ] . מראד ] ביקש ממנו [ לשלם ] את הסכום הנזכר . [ עאזר ] נשאל על אודות העניין וענה , כי הוא לא ידע את אשר התחייבה עליו עדתו בכתב , ו [ אף ] לא זכר את עצם כתיבה השבועה , וכי הוא עמד בפתח כנסיית הקבר ונכנס אליה כדי לתרגם לקתולים בעת הדחק , בהעדר אדם זולתו [ היכול ] לתרגם לקתולים . הואיל וכך , נאל ץ לעשות זאת ולהיכנס לכנסיית הקבר . אז ביקש ממנו [ הקאדי ] לאמת את טענתו , והוא הביא את מולאנא עלי צילבי בן מצטפא , האחראי על ירושות אנשי הצבא בירושלים הנאצלה , תרבה מעלתו , חאג' מוסא בן מחמד יניצ'רי מצודת ירושלים הנאצלה ששומר הסף של כנסיית הקבר הנזכרת והמון רב של מוסלמים ואנשים יראי שמים מבין אלה המייחדים את שמו של האל , ומשנתבקשו להעיד כחוק הם העידו באורח חוקי , מקובל ובדרך חוקית בהתאם לטענתו של עאזר הנזכר . בהתאם לכך התברר , כי עאזר הנזכר לא נכנס לכנסיית הקבר , אלא כמתורגמן לקתולים בשל הצורך , וכי הוא לא ידע על אודות השבועה , כי אין להאשימו באופן חוקי וכי אין לפגוע בו . התובע הנזכר שיחררו . לא הוכח נגדו דבר באופן חוקי ומושב בית הדין ננעל בכך . [ הדבר ] נרשם ב גו [ בחודש ] גימאדא אל ת'אני מחודשי שנת . 963 145 לבוש היהודים בבית הכנסת [ 268 / 58 ] [ זהו ] העתק של מסמך שנרשם על פי היתר של מולאנא עמוד התווך של השופטים והפוסקים מחי אל דין אפנדי השופט החנפי , [ וזהו ] תוכנו : זהו אירוע שנרשם באופן מפורט והתאמת בדרך ברורה במושב בית הדין של השריעה הנאצלה ובמעמד הנאצל בירושלים הנאצלה והנצורה , ירוממה אללה יתעלה , יגדלה , ינצרה ויהדרה . בפני מולאנא עמוד התווך של ממלאי המקום והסגנים בחיר חכמי הדת בעלי הבינה , מחי אל דין אפנדי השופט החנפי , אשר כתב ידו הנכבד מופיע בראש [ המסמך ] הדומה לזה , ינציח אללה את מעלתו ורוממותו ויתמלאו כל משאלותיו , הופיע תפארת [ האנשים ] המצוינים והדר [ האנשים ] השווים [ במעלותיהם ] חסין צובאשי העיר ירושלים הנאצלה , תרבה גדולתו , ועמו קבוצה מעדת היהודים אנשי החסות המתגוררים בירושלים הנאצלה , והם : אבראהים , יוסף בן עבד אל כרים , סלמון בן מוסא שלאל ויהודא . [ הם הופיעו ] בבוקר היום שתאריכו [ מצוין בתחתית מסמך זה . הצובאשי ] האשימם בלבישת [ בגדי ] מוסלמים בבתי הכנסת שלהם , [ וטען ] שהם הפרו את אשר התחייבו עליו ועברו [ על החוק . [ הוא ביקש להטיל עליהם את אשר מחייבת השריעה . הם נשאלו על אודות העניין וענו , כי לפי מנהגם הרווח מאז ומתמיד הם לובשים את מיטב בגדיהם בבתי הכנסת שלהם בזמן שהם עובדים את האל שלהם ומשלשלים את טליתותיהם מעל לראשיהם , וכי אין לו זכות לאסור עליהם לעשות זאת מאחר ובידיהם מסמך המעיד לטובתם בעניין זה . או אז ביקש מהם [ הקאדי ] ראיה [ לכך , [ והם הציגו העתק של פסק הלכה מטעם 4 במקור : "אל קסאם אל עסכרי . " בדרך כלל היה הקאדי אחראי לחלוקת הירושות בין היורשים , אלא שאנשי"צבא , אשר היו כפופים למרותו של ה"קאדי עסכר , " גם ירושותיהם טופלו על ידי פקיד נפרד , שנקרא "אל קסאם אל עסכרי . " וראה 5 "Kassam " , 2 רוסרה מלה . 24 6 באפריל . 1556
|
|