פתח דבר

עמוד:2

מלבד שני אלה , לא נודע על כל מחקר , ולו גם חלקי , שנעשה שם . לאחר מלחמת ששת הימים גברה סקרנותי לגלות את צפונותיו של ארביץ עלום זה , אך כשנועצתי ביודעי דבר , יעצו לי כי מוטב להימנע מלשאול את אנשי הדת אודות גורלו של האוסף , שמא יבואו במבוכה או אף ייתקפו בפחד , יחביאו או חלילה יבריחו אותו אל מעבר לגבול . שמעתי לעצתם , עד אשר נתגלגל לידי יום אחד גליון של היומון המצרי "אל אהראם" שבו טרח שיח' עבד אל חמיד אל סאיח ( ראש הקאדים בירושלים ולימים יושב ראש המועצה הלאומית הפלסטינית ) למנות שורה ארוכה של פגיעות מדומות שפגעה , לכאורה , ישראל בקודשי האסלאם . בין היתר ציין במפורש חילול וטימוא של כרכי ארכיון בית הדין המוסלמי ( סג'ל . ( ידעתי אל נכון , כי טענה זו בשקר יסודה , שהרי אף עין ישראלית לא שזפה את כרכי הארכיון עד אז . החלטתי , כי הגיעה העת לנסות ולמצוא דרך אל התעודות האלה . פניתי בבקשה רשמית אל הקאדי של ירושלים , שיח' סעיד צברי , ואל יושב ראש המועצה המוסלמית , שיח' חלמי אל מחתסב , כי יאפשרו לי לעיין בכרכי הפרוטוקולים של בית הדין מן התקופה העות'מאנית , ולאחר שבועות מספר ( ודיונים לא מעטים בקרבם , שעליהם שמעתי לימים ) נעניתי בחיוב . בארכיון בית הדין נתגלה לי אוצר בלום . סידרה שלמה של כרכי פרוטוקולים , אשר הקדומים שבהם מראשית התקופה העות'מאנית , כלומר בני כ 500 שנה , ואשר מספרם מגיע לכדי 420 ( לאחרונה נתגלו על ידי צוות בית הדין בחדר נטוש וצדדי כמאה כרכים נוספים , אשר עדיין לא עמדנו על טיבם . ( כריכות העור מצבן מצוין , שהרי נעשו ( לדברי ותיקי בית הדין ) בתקופת מלחמת העולם השנייה , כאשר בית הדין נמצא עדיין במדרסת אל תנכזיה הסמוכה לשער השלשלת . הדפים עצמם , למרות גילם המופלג , נותרו כמעט ללא פגע : לעתים ישנם סימנים של כתמי מים , בעיקר בשולי התעודות , שנפגעו פה ושם , ולעתים נמצאו חורים שנגרמו על ידי תולעים , אך בדרך כלל לא חל בהם שינוי , ואף הדיו לא דהתה ונותרה בגונה המקורי השחור כפחם . הכרכים של המאה הט"ז , כשמונים במספר , ערוכים בסדר כרונולוגי שוטף , מידתם 28 x 21 ס"מ , שפתם היא ערבית , ואך לעתים פזורים בהם העתקי צווים בתורכית . כעשרה מהם , אשר לתוכם הועתקו רוב ההוראות והתעודות , שנכתבו בתורכית ונשלחו מהבירה , מידתם קטנה יותר 0 ' / 2 — ו 28 x ס '' מ . הללו קטנים יחסית גם בנפחם : 200-100 עמודים בכל אחד מהם , בעוד שהראשונים מונים 500-400 עמודים , ולא נפקד גם מקומם של בני 700 ו 800 עמוד . במאות המאוחרות יותר צורתו ומידותיו של העמוד שונות מעט , ועוד נעיר על כך לכשנפרסם את הכרכים הבאים של אוספי התעודות . בכל עמוד הועתקו פסקים אחדים , אשר בהם נמסרה תמצית ( ולעתים נוסח מלא ומדויק ) של הדיון המשפטי שהתקיים בפני הקאדי . לכן , אורכם של הפסקים משתנה מן האחד למשנהו , וכך יש עמודים שבהם 10 פסקים , אך ברובם הועתק ממוצע של . 5 לשון אחר , מן המאה הט"ז בלבד מצויים בידינו 250 , 000-200 , 000 העתקי תעודות בסך הכול . 2 בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים נוספים על ארכיץ זה Ottoman Period , Jerusalem 1975 , pp . 517-524 ; M . Ma . ' oz ( ed . ) , Studieson Palestine during the plement to the central Ottoman Archives " , Shari ' a Court Records : A Supplement & Com- J . E . Mandaville , "The Jerusalem 1 ; Period , Jerusalem 1986 , pp . 351-362 Kushner ( ed . ) , Palestine in the Late Ottoman special Reference to the French Invasion " , D . of Palestine during the Ottoman Period , with A . Manna ' , "Thesijill as Source for the Study כאמל גימיל אל עסלי , ותיאיק מקדסיה תאריחייה , א-ב , עמאן ג 985-198 ו .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר