1. בעקבות מלחמת ששת הימים

עמוד:12

משחרב בית ראשון , לא פסקו הכוונות והמאוויים לחדש את בניית המקדש , להעמידו על מכונו ולחדש ימיו כקדם . ראשוני הגולים שחזרו חידשו את המזבח , ולימים בנו בני הדורות שלאחריהם את המקדש עצמו , הלא הוא הבית השני , על חורבות קודמו ובאותו המקום , והר הבית חזר לימי תפארתו הראשונים . תחת שלטון מעצמות העל של אותם הזמנים , פרס ויוון , ידע עם ישראל חירות דתית ו בחסותה פיתח את חיי הרוח והתרבות שלו , ובמוקד הווייתם שוב — המקדש והר הבית , שהיו מעתה סמלם המוחשי של חיי הרוח . והיו אף אירועים יוצאי דופן באותן שנות שלווה וחירות יחסית . אנטיוכוס מלך סוריה משמש דוגמה לאותם חריגים , שציינו את השאיפה להריסת עם ישראל ותרבותו , ולעומתם — מושיעי העם ותרבותו , בני חשמונאי , הלא הם המקבים . האירועים הללו , על כל היבטיהם הדרמטיים , התרחשו בצלו של הר הבית . לימים עברו ארצות המזרח כולן , וארץ ישראל וירושלים בתוכן , לחסות תחת כנפי שלטונה של רומא . באותם זמנים צמחו ושגשגו קהילות ישראל בעולם כולו , ועל אחת כמה וכמה — בארץ ישראל עצמה . כל אלו ראו בירושלים את בירתם הרוחנית , ובבית המקדש והר הבית — את לבו של העם . בצלו של הר הבית נוסדו מוסדות ההנהגה הרוחנית של עם ישראל , ובהם הסנהדרין והכהונה . כאן הסתופפו מתקני עולם , הוגי דעות ומחדשי רעיונות בתחומי החברה והכלכלה , שחשבו להביא גאולה לעולם סובל . בית המקדש השני הפך להיות סמל לייחוד שבאמונתו של עם ישראל ולחוסנו , ובתור שכזה — גם מטרה לכובשי ישראל , משעבדיו ושואפי חיסולו . באחת משעותיו היפות של עם ישראל באותה התקופה , תחת שלטונו של הורדוס ויורשיו , זכה בית המקדש להיות הגדול והנכבד שבמקדשי העולם כולו . בהר הבית ובסביבותיו הוקמו מפעלי בנייה , מן האדירים שיצר האדם . גם מפקדי הצבא הרומאי , שצרו על ירושלים וכבשוה , נדהמו מן העצמה של מבנה המקדש וחשבו כיצד לשמרו ולהצילו . לאחר שנחרב , בשנת 70 לספירה , עדיין הוסיפה להתקיים בתודעת עם ישראל הציפייה להתחדשותו , ובה נקשרה הגאולה וחידוש חיי עם ישראל כעם . למרות הגזירות שנגזרו על היהודים שלא לבקר בירושלים , ועל אחת כמה וכמה שלא לגור בה , מצאו הם את דרכם אליה לאורו של המקדש החרב ו געגועים לירושלים של מעלה מחד וניסיונות ביקור ומחשבות שיקום מאידך — כל אלו נולדו בצלו של הר הבית השרוף . ברצונו לחסל את שארית עם ישראל ותקוותו , פקד הקיסר הדריינוס , בין השאר , להקים בהר הבית היכל אלילי מפואר . מעשה זה הביא בסופו של דבר לאחת המרידות החמורות ביותר שידעה האימפריה הרומית מעודה — מרד בר כוכבא . ירושלים תחת שלטון ממלכת ביזנטיון , שנשאה את דגל האמונה החדשה — הנצרות , אף היא חסתה בצלו של הר הבית , אבל על דרך השלילה . הנצרות הקימה בירושלים מבני ענק , אלא שחורבנם של הר הבית ובית המקדש היו לה אבני יסוד להשתית עליהן את השקפותיה , והיא דאגה לשמר את ההרס והחורבן של האזור הזה מחד ולהשתמש בשטח הפנוי לצורכי העיר מאידך . מאות שנים עברו , והעיר נפלה תחת שלטון האימפריה הערבית מוסלמית . אף הדת החדשה , שינקה ממסורות קודמותיה , ראתה בירושלים

כתר הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר