|
|
עמוד:80
הגדול שמונה מטעם הנציב הרומי , " ויתור על מס רכוש שחל על כל בית ירושלמי , " סיכול מזימתם של אזרחי דואר ( לעיל ) ותכניות יומרניות לבניית החומה השלישית . " אמנם נמצאו חוגים בירושלים אשר , חרף כל המעשים הללו , הסתייגו משלטונו ואף הביעו ביקורת כלפיו , אך הוא הבליג באיפוק רב ולא נקט נגדם שום צעד משפטי ומדיני . אדרבה , הוא השתדל לפייסם ולהתפשר עמהם . " אגריפס הצטייר בעיני רובו המכריע של הציבור היהודי , וירושלים בפרט , כנצר אמתי של בית חשמונאי , ותעיד על כך גם עדותו המפורשת של פילון , ששם בגאווה את דבר מוצאו החשמונאי וזיקתו לירושלים בפי אגריפס עצמו . " הדבר מצא ביטוי גם במסורת התלמודית , השופעת בדרך כלל חום ואהדה רבה ; ויש לכך משמעות מיוחדת בשים לב למלכותו הקצרה . " נקל לשער מה גדול היה האבל שעטף את ירושלים לנוכח מותו החטוף של אגריפס . ימי המשגיחים האחרונים 66-44 ) לסה"נ ) עם חידוש השלטון הפרובינקיאלי ביהודה צצו מחדש כל הבעיות שאפיינו את ימי פונטיוס פילאטוס . אחת הבעיות הייתה קשורה בהחלטת הנציב החדש קוספיוס פאדוס 46-44 ) לסה"נ ) להחזיר לידי הרומאים את הפיקוח על בגדי הכוהן הגדול , שיהיו מונחים למשמרת במצודת אנטוניה כבעבר . " ההחלטה נתקבלה ככל הנראה גם על דעת הנציב הסורי קאסיוס ל 1 נגינוס , שאלמלא כן לא היה בא ירושלימה בלוויית צבא רב כדי לקדם פני מהומה אפשרית מצד היהודים . מסתבר כי השלטון הפרובינקיאלי הרומי כבר למד לדעת כי בעניינים הנוגעים למקדש הירושלמי ייתקל בחזית מאוחדת של כל שדרות העם , לרבות המעמדות הגבוהים וההנהגה המתונה מיסודם של 'הכוהנים הגדולים וראשי אנשי ירושלים . ' הפרשה נסתיימה בסופו של דבר בטוב , שכן לונגינוס ופאדוס נאותו לבקשת 110 קדמוניות , יט , . 297 הכוונה לפיטורי תיאופילוס בן חנן . תחילה מינה אגריפס תחתיו את שמעון בן ביתוס המכונה _קנתירא , ולדעת סמולווד נקשר הדבר בקיום מצוות היהדות מצד אגריפס ( סמולווד [ לעיל , הערה , [ 77 עמ' . ( 242 אך כעבור זמן קצר העביר אגריפס גם אותו מתפקידו והציעו ליונתן בן חנן כי 'הודה שהוא ראוי יותר למשרת כבוד זר . הלה סירב לקבל את התפקיד בטענה כי 'אלוהים לא חשב אותי כלל כראוי לכהונה גדולה , ' ועל כן המליץ על אחיו , שהוא לדבריו 'טהור מכל חטא לפני אלוהים ולפני המלך [ ... ] והוא ראוי ( יותר ) למשרת כבוד זו' ( שם , . ( 316-313 סמולווד ( שם ) העלתה את הסברה כי אחד השיקולים לחילופי הכוהנים הגדולים נעשה במקרה זה מסיבות של התאמה _רוחנית מוסרית ( נוסף על השיקול המדיני . ( 111 קדמוניות , יט , . 299 לדעת פלדמן ( L . H . Feldman [ trans . ] , Josephus , IX [ LCL ] , p . 357 , n . d ) יש להסמיך את המס לאמור במשנה ( בבא בתרא א , ה , ( אך למרבה הצער , בגלל היעדר מידע נוסף עדיין אין הצעתו חורגת מגדר השערה . 112 מלחמת , ב , ; 219-218 ה , ! 160-147 קדמוניות , יט , ; 327-326 טקיטוס , דברי הימים , ה , יב , ; 2 שוורץ ( לעיל , הערה , ( 99 עמ' 113 . 158-153 קדמוניות , יט , . 334-332 עיינו כשר ( לעיל , הערה , ( 70 עמ' 64 והערה 182 והשוו שוורץ , שם , עמ' 137 ואילך . 114 המשלחת לגאיוס , 278 ואילך . 115 עיינו : בן שלום , בית שמאי בהיסטוריה ( לעיל , הערה , ( 35 עמ' , 406-403 , 341 הערות ; 228-223 הנ " ל , בית שמאי והקנאים ( לעיל , הערה , ( 35 עמ' 137 ואילך , 286 ושם פרטים רבים . 116 קדמוניות , כ , 6 ואילך . השוו : שם , טו , ; 409-403 יח , . 95-90
|
|