הערות והארות על תהפוכות ההיסטוריה המדינית של ירושלים מימי הורדוס ועד פרוץ המרד הגדול

עמוד:77

ולו מן הטעם הפשוט כי ייתכן שלא ידע עליה בימיו , אם מפני שנשתכחה בחלוף הזמן , ואם משום שנראתה , לכאורה לפחות , כפרשה חמורה פחות מקודמתה . מהברית החדשה ניתן ללמוד על שתי פרשיות נוספות שאירעו בימי נציבותו של פונטיוס פילאטוס , שבהן נקשרה גם ירושלים ( ולו בעקיפין . ( פרשה אחת התייחסה לרצח עלום של קבוצת עולי רגל גליליים לבית המקדש , 'אשר ערב פילאטוס דמם עם זבחיהם , ' והשנייה אמורה כמובן בצליבת ישו , אשר כמו האסיר המדיני בר אבא , נחשד בהסתה למרד . על הדיה של הפרשה הראשונה בירושלים עצמה , אין אנו יודעים דבר . לעומת זאת , צליבת ישו תוארה כמעשה שניזום מההנהגה הירושלמית , אך לא בלי חשש מתגובתו הנזעמת של הציבור הירושלמי . קורות ישו בירושלים קשורים בשלב האחרון של חייו , ותופסים מקום חשוב בכתבי האוונגליונים . תאריך בואו ירושלימה אינו ידוע במדויק . לפי התיאורים , הוא נכנס העירה רכוב על חמור לבן מכיוון הר הזיתים ועמו קבוצת מעריצים . הוא הצטייר כנביא זעם העומד על הר הזיתים ומבכה את חורבן ירושלים . בהגיעו לתחומי המקדש נהג בסמכותיות של נביא מוכיח , גירש את הרוכלים , החלפנים והקונים , אף התווכח נמרצות עם הכוהנים והסופרים . אולם הללו , בראשות הכוהן הגדול קייפאס זממו , ולבסוף אף הצליחו , להסגירו אל השררה הרומית . משהוגדשה שאתו של הנציב המושחת , פונטיוס פילאטוס , הוא הושעה מתפקידו בידי הנציב הסורי ויטליוס . הלה נודע כאוהד ישראל , ואכן , נהג ההפך מפילאטוס בכל הנוגע לרגשותיהם הדתיים של היהודים . כך למשל כאשר יצא מפטולמאיס למסע צבאי נגד הנבטים , נמנע מלעבור בתחומי יהודה בגלל רתיעת היהודים מניסי הצבא והאיקונין הצמודים להם . לא זו בלבד אלא שניסה בהזדמנות זאת לפייס את דעת הקהל היהודית בביקור ממלכתי בירושלים בחג הפסח ( שנת 37 לסה"נ . ( הוא נתקבל כמובן בכבוד ובפאר רב על ידי המון יהודים גדול , ושהה בעיר במשך שלושה ימים . מדיניותו הפייסנית 93 לוקס , יג , 1 ( תרגום פ' דעליטש . ( על הניסיונות לזהות פרשה זו , עיינו : סמולווד ( לעיל , הערה , ( 26 עמ' 163 והערות 67-66 וכן שטר ן ( לעיל , הערה , ( 82 עמ' . 96-95 94 לוקס , כג , 1 ואילך : יוחנן , יט , . 12 השוו גם מתיא _, כו , ; 63 מרקוס _, טו , . 7 95 מתיא , כו , ; 5 מרקוס , יד , ; 2 לוקס , כב , . 2 כאמור לעיל , במחקר המודרני על אודות חיי ישו ומותו ( בעיקר מאז המאה התשע עשרה ) היו שהתייחסו בביקורתיות , לעתים אף בספקנות , לסיפורי הברית החדשה , עד כדי כפירה מוחלטת בהם . היום אין הדעות הכופרניות הללו מקובלות עוד כל כך , מה גם שהצליבה נחשבת לעובדה היסטורית ודאית במסכת האירועים על תולדות ישו . אופיים של המקורות הנוצריים , שהם תאולוגיים לפי עצם מהותם ולא היסטוריוגרפיים , מקשה מאוד להגיע להסכמה מדעית חד משמעית בעניין זה . 96 השוו : לוקס , יט , ; 44-41 מרקוס , יג , . 2 לפי הפרשנות הנוצרית , נבואות הזעם על חורבן ירושלים מתקשרות עם העונש על דחיית ישו . ברם , מפאת הפרובלמטיקה הסבוכה מדי של הנושא והשלכותיו התאולוגיות לא נדון בו . נסתפק כאן בציון מאמר מתורגם לעברית על קורות ישו בירושלים , פרי עטו של ה' קרמרס , 'ישו בירושלים , ' אופנהיימר , רפפורט ושטרן ( לעיל , הערה , ( 51 עמ' 97 . 153-136 קדמוניות , יח , . 123-120 98 שם , 90 ואילך ; מ' שטרן , 'אהדה ליהודים בחוגי סנטורים רומיים בתקופת הקיסרות הקדומה , ' ציון , כט ( תשכ"ד _, ( עמ' . 166-165 על תאריך הדחתו של פילאטוס וביקור ויטליוס בירושלים ראו שטרן ( לעיל , הערה , ( 53 עמ' , 256-255 , 96 הערה , 15 ובעיקר אצל ד' שוורץ , 'השעיית פונטיוס פילאטוס — כרונולוגיה ומקורות , ' תרביץ , נא ( תשמ"ב , ( עמ' . 398-383

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר