פתח־דבר

עמוד:9

קצת אחריה . כתקופה זו נעלם ונכחד במהירות היישוב האלילי ( הפאגאני , ( אולם למרות זאת הגיעה השפעתה של הציוויליזאציה ההלניסטית — תפוצתן של הלשון והתרבות היוונית — בקרב היהודים והכותים השומרונים לשיאה . השינויים הדמוגראפיים . שחלו בארץ במהלכה של התקופה , באים לידי ביטוי מובהק בחלקים השונים שבכרך זה . בחלק הראשון ובחלק השני עוסק עיקר התיאור של היישוב בארץ ביהודים . לא כן בחלק השלישי . דבר זה אינו אלא השתקפות השינוי , שחל בשיעורו ובמעמדו של היישוב היהודי בארץ ובאופייה של הארץ . מחמת טעמים , שנרמזו למעלה , נדונה תקופה זו כספרות המחקר בצורה שיטתית אך מעט . בכרך שלנו יש הן משום ניסיון ראשון לסיכום ממצה ומאוזן של התקופה , על היבטיה המגוונים ובחינותיה השונות , הן משום מחקר ראשוני , המבוסס על כל המקורות הספרותיים מזה ו 1 ? ל התגליות הארכיאולוגיות מזה . שכן החפירות הארכיאולוגיות , בעיקר בדור האחרון , הוסיפו לנו ידיעות חשובות רבות , ובכלל זה כתובות ותעודות . שמות עבריים וארמיים , בין של בני אדם בין של מקומות , נכתבים בכרך בדרך כלל לאור תעודות בנות הזמן וכתבי יד משובחים של ספרות חז"ל , בדרך המשקפת עד כמה שאפשר את הכתיב וההגייה , שהיו נהוגים בתקופה הנדונה , כגון : זכיי ; עקיבה ; טיבריה . אולם שמות , שמקורם במקרא , מופיעים על פי רוב בכתיבם המקראי , הרווח הרבה גם בתעודות בנות הזמן ובכתבי יד משובחים של ספרות חז"ל , אף על פי שאין הוא משקף את ההגייה האמיתית בתקופה הנדונה , הבאה לידי ביטוי פעמים הרבה בין בכתיב העברי והארמי בין בתעתיקים יווניים . כך , דרך משל , כתוב . יהודה ; יהושע ; שמעון — ולא ; יודן ; ישוע , או ישע , או יושוע ; שמן . שמות יווניים ורומיים ( לטיניים ) נכתבים אף הם בדרך כלל בתעתיק עברי ובניקוד , המשקפים עד כמה שאפשר את ההגייה הנהוגה בתקופה הנדונה , כגון ; קלוךיוס ( שנכתב בכרך הרביעי ; ק לוךיוס , כדרך שנהגה עד לראשית המאה השנייה לספירת הנוצרים , שעה שהגיית au נשתנתה ונהפכה מ"או" ל"או , " והגיית iu נהפכה מ - " יו" ל - " יו ;( " פליסטינה ( לשעבר />?« , המשקפת את השינוי בהגיית ae מ"אי" ל"אי . " * לדאבוננו , בי"ח בניסן תשמ"ד הלך לעולמו בדמי ימיו מחברו של החלק השלישי , ד"ר ירון דן ז"ל , ולא זכה לראות בהופעת הכרך . משה דוד הר

יד יצחק בן-צבי

כתר הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר