|
|
עמוד:15
עוד מפי האל אינה נחלת כותבי הספרים האפוקליפטיים בלבד . גם מאספי הקאנון ' המקראי , שחיו ביהודה במהל ך המאה החמישית והרביעית לפני הספירה , סברו כך . הקבוצה החשובה שבמסגרתה התגבש הקאנון המקראי הכירה בנחיתותה לעומת הדורות הקודמים , שבהם היה לעם קשר ישיר עם אלוהיו . קבוצה זו ( שאיננו יודעים עליה דבר ) יזמה את עריכתו של המסר שניתן בעבר מפי האל , כדי שישמש מנחה ומורה דרך לעס בהמשך דרכו . באמצע המאה החמישית לפני הספירה נשזרו זה בזה מקורות עתיקים ונוצרו מה שקרויים היום "חמישה חומשי תורה . " היו אלה המקורות המקודשים ביותר , שמילאו תפקיד חשוב בעיצוב האומה הישראלית בימי הבית הראשון ( תקופה שתמה בשנת 586 לפני הספירה , עם חורבן המקדש . ( אחד המקורות הוא המקור המשנה תורתי , המהווה את רובו של ספר דברים . מקור אחר הוא פרי עטם של הכוהנים בבית המקדש בירושלים . מוצאם של מקורות נוספים הוא ממסורות סיפוריות שהתהלכו בעם . בתקופה זו קובץ גם החלק הקרוי "נביאים" - דברי הנבואה שנאמרו , נערכו והועלו על הכתב בימי הבית הראשון ובתחילת ימי הבית השני ) . קובץ הנבואות המאוחר ביותר מכונה "זכריה השני , " וזמנו המאה הרביעית לפני הספירה , אלא שהוא צורף לדברי זכריה , שפעל בסוף המאה השישית לפני הספירה ( . כמו כן נערכו ונכתבו קורות יהודה וישראל בספרי שמואל א ו ב ובספרי מלכים א ו ב . ספרים שלא התאימו , מבחינת הסוגה , לאלה שנכללו בנביאים , כגון מזמורי תהלים וספרי החוכמה , או ספרים שנכתבו בימי הבית השני אולם היה בהם משום המשך לספרות הקדומה , ההיסטוריוגרפית - ספר דברי הימים וספרי עזרא ונחמיה , ספר רות וכן ספר אסתר , שהושפע מסיפור יוסף שבתורה - קובצו אף הם והושמו בקטגוריה שלישית , הקרויה "כתובים . " אפשר להצביע על שתי סיבות שעשויות היו להביא להכרה בסיומה של תקופת הקשר הישיר עם האל . הסיבה האחת היא עריכת חמשת ספרי התורה , שנבעה ככל הנראה מצורך מדיני : ההכרח להגדיר את קאנון - ספרים הנתפסים כמחייבים מבחינת האמונה והחוקים .
|
|