|
|
עמוד:14
מותו , או בשינוי _של ממש בסדרי העולם באחרית הימים . בספרות האפוקליפטית מובעת בבירור אכזבה מהעולם הזה . תשומת ליבה מופנית הרחק מן ההווה , מן הכאן והעכשיו . מחברי הכתבים האפוקליפטיים מחזיקים אפוא בהשקפת עולם פסימית . אולם יש בהשקפה זו גם פן אופטימי , אף כי הוא שמור ליחידי סגולה . האפוקליפטיקן זוכה להשיג את הידע וקהלו זוכה לשמוע זאת מפיו . הודות לידיעותיו , יודע גם קהלו באיזו דרך לבחור . הן האפוקליפטיקן הן חבריו מאמינים בקרבתם לעולמות העליונים , ובטוחים כי בתוך זמן קצר , לכשיתחולל המהפך בסדרי העולם , יצליחו להגיע למעמד הרם , לקרבת המלאכים . הספרות האפוקליפטית היא אפוא ספרות כיתתית במהותה . החיבורים האפוקליפטיים הקדומים ביותר , על כל פנים הקדומים ביותר שהשתמרו , הם 730 מא 1 ר 1 ת השמים וקפד _העיריס מתוך ק 7 דפ 7 ס חנוך ' , שנכתבו כנראה בסוף המאה השלישית לפני הספירה . נמצא שמאמצע ימי הבית השני ( שזמנו משיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס עד 70 לספירה ) נוצרה ספרות שונה מאוד בהשקפת עולמה ובקהל היעד שלה מהספרות הנבואית ומספרות החוכמה , שנבחרו להיכלל במקרא ( זולת ספר דניאל , שיידון בהמשך . ( הסברים לתהליכים הגותיים ולשינויים בהשקפות עולם אינם יכולים להיות מספקים . אי אפשר לצמצם את רוחו של האדם לגורמים כלכליים וחברתיים בלבד . למרות זאת , המציאות בימי הבית השני , במאות החמישית , הרביעית והשלישית לפני הספירה , עשויה להאיר את נסיבות התפתחותה של הספרות הנדונה בספר זה . יש שני גורמים , שבלעדיהם לא תיתכן צמיחתה של ספרות אפוקליפטית : א . הקבוצה שבקרבה נכתבת ספרות זו אינה מאמינה בקיומו של מסר ישיר מפי האל ; ב . המציאות שבה חיה אותה קבוצה היא מאכזבת , רצופת ייאוש ותסכול לאדם המאמין באל צדק . אלבן תחילה את הגורם הראשון . האמונה שמסר ישיר אינו ניתן להלן , פרק ב . '
|
|