|
|
עמוד:11
האפוקליפטית לפרש את נסי בות ההווה הארציות לנוכח העולם _העל ארצי ולאור העתיד , ולהשפיע על הבנתו ועל התנהגותו של הקהל באמצעות הטענה לסמכות אלוהית ' . בפרקים הבאים אעסוק באחד מענפי הספרות האפוקליפטית שנכתבה בעת העתיקה - זו שחוברה בקרב העם שהאמין באלוהי ישראל , ושמרכזו הדתי היה בירושלים,- העם שבתקופה מאוחרת יותר ניתן לכנותו העם היהודי . בשל רוחב היריעה ומפאת קוצר הזמן אתמקד ביצירה האפוקליפטית שנכתבה לפני חורבן הבית השני ; כלומר לפני שנת . 70 מכאן ואילך , כשאציין את המושג "ספרות אפוקליפטית / כוונתי לספרות האפוקליפטית הישראלית היהודית הקדומה . שמות החיבורים הנכללים בסוגת הספרות האפוקליפטית הקדומה - ספר חנוך , חיבור לוי הארמי , ספר דניאל , האפוקריפון * של ירמיה , פסידר _יחזקאל , ספר _היךבלים 7 חח / היסםאספס - מלמדים כי החיבורים יוחסו לאישים מימי קדם - חנוך , לוי , דניאל , ירמיהו ויחזקאל . אף ששמו של ספר היובלים אינו מרמז על כך , הספר מעיד על עצמו שניתן למשה על הר סיני . היסטאספס הוא דמות קדומה , הידועה מן ההיסטוריה והדת הפרסית . החיבורים האפוקליפטיים שאדון בהם נכתבו במהלך ימי הבית השני ובסופם , אך לטענת מחבריהם ניתנו בזמן קדום מאוד . יש להבחין אפוא בין האפוקליפטיקן - המחבר האנונימי ( מבחינתנו ) שכתב את החיבור , ובין הדמות המצלה עליו , דהיינו , הדמות הקדומה שהדברים מיוחסים לה ושהאפוקליפטיקן משתמש בסמכותה . כאן מתגלה אחת ההבחנות בין היצירה האפוקליפטית ובין ספרות הנבואה המקראית . הנביא עומד מול קהלו , מתייחס למאורעות ההווה , מטיף ומשכנע . בשליחותו טמונה האמונה שדבריו עשויים לחולל שינוי . האפוקליפטיקן רואה עצמו כמי שמעניק ידע הנסתר מבני האדם . הנביא הוא דמות ממשית , וקהלו מכיר אותו . האפוקליפטיקן שואף להיות נעלם ובלתי מוכר . מן המלה היוונית אפוקריפוס - גנוז , חבוי .
|
|