|
|
עמוד:12
12 2 * הפיקוד העליון של מקיין 2000 די סירב לכל מגע איתי 2 בפרט, מעולם לא יצא לי לדבר עם מר מייק מרפי, שאם תקראו את המסמך תבינו למה הוא האדם האחד והיחיד בצוות של מקיין שפחות או יותר הייתם מנדבים ביצה כדי להלעיט אותו בשלושה-ארבעה דרינקים ואז להתחיל לתחקר אותו . אבל למרות רצף עקשני של נדנודים, משיכות-שרוול ותחינות של גאווה בלועה ל ראש מחלקת קשרי העיתונות בבקשה לעשר דקות עלובות בסך הכול — ואפילו אחרי שמר טונלי מה ר"ס בכבודו ובעצמו טלפן ל מטה מקיין 2000 בווירג'יניה כדי לקטר ולשדל — מייק מרפי התחמק מהכתב שלפניכם במידה כזאת שהוא ממש התחיל לחמוק מעבר לפינה בכל פעם שראה אותי מתקרב . המרדף האינסופי אחרי הריאיון האחד הזה ( שבסופו של דבר קיבל במחברת שלי את הכינוי “ מרדףמרפי 2000 " ) הפך למעשה לאחת מדרמות-המשנה האישיות הגדולות של השבוע, ואפשר לספר כאן סיפור שלם, ארכני ועלוב מאוד, כולל כמה ניסיונות מביכים אבל בדיעבד מן הסתם קצת מצחיקים לאגֵּף את הבחור המסכן בכל מיני זירות אישיות משונות שמהן, כך חישבתי, יהיה לו קשה לברוח . . . אף על פי כן, הנקודה העיקרית כאן היא שחוסר הנגישות המוחלט של מרפי לעבדכם הנאמן לא נבע, כך הבנתי בסופו של דבר, משום דבר אישי, אלא היה תוצאה פשוטה וישירה של היותי נציג ה רולינג סטון, גוף ( הבה נודה בכך ) במשקל-נוצה מבחינה פוליטית שציבור הקוראים שלו בבירור אינו חלק משום חתך אוכלוסייה של המפלגה הרפובליקנית שיכול לעזור למועמד של מייק מרפי בדרום קרוליינה או במישיגן או בכל אחד מהפריימריז הגורליים האחרים שהיו צפויים בקרוב . למעשה, מכיוון שהמגזין הוא דו-שבועון עם תהליך הפקה ממושך — הגברת האוסטרלית-לבנונית מהבוסטון גלוב ( ראו מסמך ) ציינה את כל זה בפני עבדכם הנאמן אחרי שבדיוק צפינו במרפי מזייף התקף אפילפסיה, פחות או יותר, כדי להתחמק מנסיעה במעלית איתי — אפילו כתבה נוטפת ריר בשבחו של מקיין ברולינגסטון בעצם לא תופיע לפני הסופר-טיוזדיי של 7 במארס, ועד אז, כך חזתה ( נכונה ) , הקרב על המועמדות לאמתו של דבר כבר יוכרע .
|
|