מבוא: שם אין מציאות האישה ניכרת

עמוד:7

מבוא : שם אין מציאות האישה ניכרת אשר יחד עם תהליכי ההפרטה, דהיינו העברת תחומים שונים מאחריות ציבורית לאחריות הפרט, העצימו את תהליכי האינדיווידואליזציה בחברה והפכו את האינדיווידואליזם לערך מרכזי במושב ובקיבוץ כאחד ) פילק ורם 4002; בראלי, גוטוויין ופרילינג, 5002; שוורץ, 6002; בן רפאל וטופל, 2009 ( . תהליכים אלו ! יחד עם הבעייתיות האידיאולוגית והאנושית שיצרו במסגרות השיתופיות, דחפו את הנשים להרחיב את גבולות האוטונומיה שלהן במרחב הפרטי או הציבורי, תוך משא ומתן מתמיד עם הגבולות המגדריים, שנעשו בעצמם דינאמיים יותר . 4 י ההשפעה המצטברת של שלושת הגורמים שתוארו, הייתה כינונו של גבול מגדרי חדש במושב ובקיבוץ . גבול זה הפריד בין מרחבים פרטיים וציבוריים חדשים, שעל ציר הזמן נעשו דומים יותר ויותר, תוך צמצום ההבדלים ההיסטוריים בין חברות הקהילות השונות וצמצום ההבדלים בינן לבין הנשים העירוניות . במושב הוותיק והחדש ) מושב עולים ( הלכה והתעצמה בעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה הדרת החברות מהמרחב הציבורי . החמירו גם העול והבדידות של החברות, כיוון שבאותן שנים החלה החקלאות לאבד מהיוקרה וההילה שהיו לה בתקופה החלוצית . אמנם במסגרת "ערבוב הספירות", התקיים בין בני הזוג שיתוף פעולה אינסטרומנטלי­כלכלי, אך הנשים לא דרשו שוויון והן קיבלו כמובן מאליו את אחריות הבעל על הכסף ועל הפעילות הציבורית . מדין וחשבון ועדת נמיר למעמד האישה, שהוגש למשרד ראש הממשלה ב­ 1978 אף מתברר כי במושבי העולים חלה נסיגה מן ההישג שהשיגו נשים בשנות השלושים ­ חתימתן על חוזים, שהקנתה להן זכות קניין . שכן, חלק מהעולים שהגיעו למושבי העולים סירבו להתיר לאישה לחתום על חוזי ההתיישבות מנימוקים שונים ומשונים, דתיים, תרבותיים ואחרים . כיוון שמספר ניכר מהחברות החדשות היו חסרות השכלה, הן לא תמיד ידעו כיצד להתנגד לכך ולכן מרבית החוזים נחתמו בידי הבעלים בלבד ) על דוח ועדת נמיר ראו; אידן, 8791­ 263­ 363 וכן באתר : * * * * * * * / * * * * * * * / * * / * * . * * * . * * * . * * * / / : * * * * . ( ללא זכות קניינית לא יכלה האישה להיות חברה באגודת המושב היא לא הייתה זכאית להביע דעה באספה הכללית ולא יכלה לבחור ולהיבחר למוסדות המושב . המצב היה חמור עור יותר כאשר האישה נותרה לבדה במשק, בעקבות גירושין או פטירת הבעל . בתנאים כאלה, היא לא הייתה זכאית לזכויות החומריות שמהן נהנו חברי המושב : הלוואות מקופת הוועד, שיווק משותף, אספקה מרוכזת ועוד, ולא יכלה להמשיך לתפקד . היו מושבים שהעבירו החלטה, כי במקרה של מות הבעל האישה מתקבלת אוטומטית לחברות במושב . במושבים אחרים נאלצו האלמנות או הגרושות להגיש בקשה לחברות וקרה שבשל ריב ישן עם אחד מחברי המושב, או התנגדות לבעלה החדש, סירבו חברי המושב להצביע בעדה באספה . באופן כזה נושלה האישה ממשקה לאחר עשרות שנות עבודה ) דוח נמיר ראו איזין, 1978 : 363 ( . 4 פלגי, 9002; פוגל­ביזאוי, 1978,2009 she1 y _ Newman ,2002 ; Wasserfell ,1990 ; Nevo, 71 [

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא