|
|
עמוד:6
מילביה פוגלביזאר, רחל שרעבי בקיבוץ ובמושב של לפני הקמת המדינה לא התממשה אם כן "השאיפה לשוויון" כפי שקראה לזה דבורה ברנשטיין בהתייחסותה לפועלות בעיר ) 1987 ( . באוטופיות אלה, שכל אחת בדרכה הצהירה על מחויבותה לשוויון מגדרי, הצליחו החברות להזיז את הגבולות שהפרידו במסורת היהודית ובמשפחה הגרעינית המודרנית, בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי . תוך כדי כך, כחלק מהמהפכה הציונית, נוצרו דמויות חדשות בהיסטוריה היהודית : "הקיבוצניקית" ו"המושבניקית", שבאותה תקופה, הצטרפו לפסיפס המורכב של ה"עבריות החדשות" ) שילה, קרק וחזןרותם, 2001 ( . אולם שינויים יסודיים אלו נעשו במחיר כבד לנשים : בקיבוץ אפשרה הזזת הגבולות לחברות להשתלב באופן לא שוויוני בלבד במרחב הציבורי, אם בתחום העבודה ואם בתחום הפוליטיקה, תוך "ויתור על האימהות", כפי שהגדירו זאת חלק מהן ) על פי הבנתן את מושג האימהות ( . במושב, הזזת הגבול המגדרי המסורתי אפשר לנשים להיות גם חקלאיות וגם אימהות, אך במחיר של עבודה כפולה ומשולשת, תוך הוצאתן ההדרגתית מהמרחב הציבורי, וללא אוטונומיה פורמלית . * * * לאחר קום המדינה הוזז מחדש הגבול המגדרי בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי ודפוסיו השתנו, אולם גם שינוי זה לא הביא לשוויון בין הגברים לנשים, לא במושב ולא בקיבוץ . א . הקמת המדינה תרמה להזזת הגבול המגדרי במושב ובקיבוץ משלושה טעמים : ירידת קרנה של ''ההתיישבות העוברת", שראתה עצמה, כמו רביםרבים אחרים, חיל חלוץ לכינונה של חברה ערכית סוציאליסטית, ובתחום הביטחוניצבאי, כחלוצת הלאומיות היהודית ) ראו גם בראלי, 2006 ( . במסגרת תהליך זה, הלך ונחלש הממד האידיאולוגי החברתי והמגדרי, בעיני חלק נכבד מהחברים והחברות בקהילות השיתופיות הוותיקות . ב . האתגרים הרבים, הכלכליים, התרבותיים והפוליטיים, שהציבו בפני ה"התיישבות העובדת", גלי העלייה הגדולים מאירופה, אסיה וצפון אפריקה ) ראו בין היתר, שרעבי, 2005 ( . הקיבוץ כמו המושב, בחר להשתלב בתהליך קליטת העלייה הגדולה ואף ראה בכך הזדמנות להרחיב את כוחו הדמוגרפי והפוליטי . אולם הקיבוץ בחר לעשות זאת על בסיס של מיון מקדים של המצטרפים אליו, ותוך כדי כך, נסגר מול אותם עולים, בעיקר עולי אסיה ואפריקה . נראה שלאורך השנים, גישה זו גם היוותה את אחד הגורמים המרכזיים לירידת מעמדו של הקיבוץ בחברה . לעומת זאת גרס המושב שיש לאפשר לעולים החדשים להצטרף אליו בהנחה שעם הזמן, יתאימו העולים את עצמם לחיי הקהילה השיתופית . בפועל, אפשרה גישה זו למושב להפוך לגורם המוביל בהתיישבות העובדת, מבחינה מספרית וחברתית ) קינן, 2004 ( כשבמסגרתו מתמסר מודל מגדרי בלתי שוויוני ההולך ונעשה פחות ופחות שוויוני . ג . השתלבותה של ישראל, החל משנות השמונים, בכלכלה העולמית, הניאוליברלית, 161
|
|