|
|
עמוד:5
מבוא : שם אין מציאות האישה ניכרת במושב הזזת הגבול המגדרי וערבוב התחומים, גם הוא לא יצר את השוויון המיוחל . אך הערבוב, שבמרכזו עמדה המשפחה הגרעינית, אפשר לחברות גם לעבוד בחקלאות וגם לממש את האימהות, כפי שהן הבינו זאת . במסגרת זו נהנו החברות גם מאוטונומיה אישית כרעיות, אימהות וחקלאיות מצב שללא ספק עורר אצל רבות מהן תחושת סיפוק של הגשמה עצמית ותחושה של שותפות למפעל לאומי שנראה אז חשוב ויוקרתי . יחד עם זאת, התברר כי חיי המושב בעייתיים ואף תובעניים במיוחד עבור נשים ) שרעבי, בספר זה ( . ראשית, לחברות המושב לא היה מעמד רשמי בפני עצמו אלא בנשות בעליהן . על כן לא הייתה להן זכות קניין על רכושן ועל פירות עמלן ללא הסכמת בעליהן . ' בראשית שנות השלושים, היה צורך במאבק ארוך של חברות המושב בעידוד פעיל של "מועצת הפועלות" ) הזרוע הארגונית של נשות תנועת העבודה שנוסדה ב 1921 כחלק מההסתדרות הכללית, ואשר הפכה ב 1976 לנעט"ת ( , כדי לשכנע את הסוכנות היהודית כי שני בני הזוג חייבים לחתום על החוזים ) ראו דוח ועדת נמיר, 1976 : 163; מרגליתשטרן, בספר זה ( . למרות ההישג, במקרים רבים האישה עדיין לא חתמה על החוזים . כמו כן, הגבר הוא זה שייצג את המשפחה מול המוסדות המיישבים ובאספות המרכזיות של המושב ניתנה לו זכות הבחירה וההחלטה . שנית, בחיי היוםיום, היו החברות צריכות למלא משימות רבות : הכנת אוכל והספקתו, עבודות ניקיון, כביסה, טיפול וחינוך הילדים . לאלה נוספו הטיפול במשק המשפחתי, ובכללזה סיוע בענפי המשק שבתחום עיסוקו של הגבר וכן אחריות על הרפת, הלול וגן הירק . במילים אחרות, יום עבודתן של החברות החל עם עלות השחר ולא פעם לפניו והסתיים לאחר צאת הלבנה . אין תמה אם כן, שנעשה קשה יותר ויותר לגייס את החברות לפעילות ציבורית במושב, בארגוני תנועת המושבים ובמוסדות תנועת העבודה . תחומים אלה נשארו בסמכותם של הגברים, שממילא לא נדרשו "לערבב את הספירות" ולא נכנסו למרחב הפרטי המשפחתי . את המציאות הטמוגדרת והתובענית הזו לא שינו מחאתן של החברות; המאבקים שהן ניהלו בעזרת ארגוני נשים כמו "מועצת הפועלות" או "ארגון הפועלות של הפועל המזרחי" ) ארגון שהוקם ב 1935 כדי לסייע לפועלות הדתיות בתחום התעסוקה והמשפחה, ואשר במרוצת השנים, לאחר איחודו עם נשי המזרחי בישראל, הפך ל"אמונה" תנועת האישה הדתית לאומית . ראו על כך יזרעאלי, 4891; מרגליתשטרן, 2006 ובספר זה; וכן, רוזנברגפרידמן, ב, בספר זה ( . לא עזרה לנשים גם התגייסותן והירתמותן למאבק הלאומי, לארגונים הצבאיים של היישוב וגם לא התגייסותן של נשים ביישוב לצבא Auxiliar Territoiral Service ) a . t . sVיטירבה ( , במלחמת העולם השנייה, שנעשתה על בסיס התנדבותי ) ראו גרניתהכהן, בספר זה ( . אחת התוצאות של מציאות זו הייתה התנתקותן ההדרגתית של חברות המושב מהזירה הציבורית, תוך התמקרותן בתפקידיהן המשפחתיים, בביתן ובמשקן . במושב הדתי, לווה תהליך זה גם בהדרת החברות מפעילות רוחנית ודתית במרחב הציבורי, בזמן התפילות, בבתי הכנסת, בשבתות ובחגים ובשיעתוק הגבול המגדרי ההיסטורי . י 151
|
|