מבוא: שם אין מציאות האישה ניכרת

עמוד:3

מבוא : שם אין מציאות האישה ניכרת ניסוי וטעייה המלווים בוויכוחים מרים ובסבל רב . מובן גם שדפוסים אלה התקבלו לעתים בשל אילוצים כלכליים וביטחוניים, למשל, השיתוף בשירותים תרם לצמצום ההוצאות הכלכליות, או אפשר הגנה יעילה יותר על הקולקטיב . יחד עם זאת, החל מתקופת העלייה השלישית ) 9191­ 1924 ( הפכו דפוסים אלה לסימן ההיכר של הקיבוץ ושל מחויבותו לשוויון המגדרי . בהמשך, כשהוקם הקיבוץ הדתי, הפכו דפוסים אלה לסימן ההיכר גם של אותה קהילה חדשנית, אשר לא רק אימצה את הסוציאליזם, אלא גם חתרה לחדשנות דתית, ובכלל זה בתחום המגדרי ­ אם כי לא על בסיס הזהות האוניברסלית בין המינים ) רוזנברג­פרידטן, א, בספר זה ( . במושב ביקשו הנשים­החברות ליצור חברה חקלאית שיתופית, שתהיה גם היא מבוססת על שוויון מגררי, תוך הזזת הגבול המפריד בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי ושילובן של הנשים במרחב הציבורי . אולם, בשונה מהחברות בקיבוץ, תפיסת השוויון של חברות המושב הייתה של "שוויון בשוני", דהיינו שוויון מגדרי המשמר את מה שהן תפסו כייחודי לכל מגדר, ובמיוחד את התפקיד האימהי כפי שהובנה בעידן המודרני במשפחה הגרעינית . על כך כתבה דבורה דיין : "שאיפת האם להיות מגדלת את בניה במו ידיה, להיות מלווה בלתי אמצעית שלהם, הייתה ודאי אחד הנימוקים העיקריים של הליכת האם למושב העובדים . הילד היה עיקר חיינו, במשפחה ובציבור" ) דיין, 1957 : 86 ( , תפיסות אלו תאמו את גישתו של אליעזר יפה, הוגה רעיון המושב, אשר ראה במשפחה לא רק ביטוי לאינדיבידואליזם של היחיד, שהקיבוץ דיכא אותו, אלא גם הדגיש את מחויבותו לשוויון המגררי, וקבע שבמושב החברה תהיה שוות זכויות וחובות ושותפה מלאה לפיתוח המשק המשפחתי והקהילתי, שכן : "יש לה ) לאישה ( גם חלק בארץ ובחייה העצמיים הבלתי תלויים באיש . ובתבניות למושב עובדים העתידים צריך להינתן מקום לנשים כמו לאנשים . . . " ) יפה, 9191­ 91­ 21 ( . על כן, במסגרת רעיון המושב, נשארה המשפחה הגרעינית יחידת היסוד החברתית והכלכלית של הקהילה והודגשה חירותה כיחידה עצמאית, כשעל­פי עקרון העבודה העצמית הגבר והאישה במשפחה נעשו שותפים למשק החקלאי ואחראים לו בפני הקהילה, ובתוך כך גם נוטלים חלק בהחלטות הקולקטיב . נראה אם כן שמייסדות המושב, אותן חברות אשר ב­ 1921 הקימו עם בעליהן את המושב הראשון, נהלל, ואלה שהמשיכו את דרכן, הצטרפו למה שהן ראו כחברה חקלאית שיתופית המבוססת על שוויון מגדרי . עבורן, השוויון המגדרי היה אמור להימסר תוך "ערבוב הספירות", דהיינו, תוך שילובן בו בזמן של הנשים, במרחב הפרטי ) המשפחה ( , ובמרחב הציבורי ) העבודה החקלאית ( , ובכך לאפשר להן להיות גם חקלאיות אוטונומיות וגם לממש את אימהותן, כפי שהן פירשו זאת ) ראו שרעבי, בספר זה ( . נראה שהשמירה על מבנה המשפחה הגרעינית במושב הייתה גם גורם משיכה לאותן חברות אשר, החל מ­ ,1927 הקימו את המושב הדתי הראשון . חברות אלה ביקשו להצטרף לקהילה השיתופית הדתית החדשה 31 [

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא