א. מטרת המחקר ומצב המחקר

עמוד:13

13 מבוא ותאוריות שנוצרו בשלושה גלים . 5 הגל הראשון של הפמיניזם, שהוגדר כ'פמיניזם ליברלי', התקיים לאורך המאה ה- 19 ומחצית המאה ה- 20 כתוצר השינויים החברתיים והאידיאולוגיים באירופה . ההתארגנויות הללו עסקו במאבק לשוויון ובזכות הבחירה לנשים . הופעת התנועה הסופרג'יסטית בבריטניה מאפיינת תקופה זאת . הגל השני החל בשנות השבעים של המאה ה- 20 והוא תוצר של מאבקים פוליטיים וחברתיים בארצות הברית, דוגמת המאבק לשוויון של השחורים והפעילות האנטי-מלחמתית שנבעה מהמעורבות האמריקאית בווייטנאם . גל זה, שהוגדר 'הפמיניזם הרדיקלי', ביקש ליצור שינוי במבנה הפטריארכלי של החברה, שבו הן ראו את שורש הדרת הנשים . 6 תאוריות אלו מתמקדות בצורת ביטוי וייצוג מגדריות . בין שאר הנושאים שעלו כתוצאה מהתפתחות זו, עלתה שאלת העדרות מקומן של נשים בבחינת תהליכים פוליטיים . כמו גם הפגם הטמון בניתוח והבנת אירועים היסטוריים תוך התעלמות ממקומן של נשים . 7 כך נוצר תחום מחקר בפני עצמו תחת השם 'לימודי נשים' . בשנות התשעים של המאה העשרים החל גל שלישי בהתפתחות התנועה הפמיניסטית . התפתחות שהייתה תוצר של חשיבה פמיניסטית חדשה שהושפעה מתרבות המדיה, האקדמיה ותפיסות פוסטמודרניסטיות . התאוריות שרווחות בשלב השלישי מערערות על פרדיגמות תאורטיות שנוצרו בתקופת הפמיניזם הרדיקלי . כתוצר של הגל הזה, תחום המחקר שהוגדר 'לימודי נשים' הפך ל'לימודי מגדר', מתוך הבנה שמכלול היחסים בין המינים אינו רק משתנה היסטורי, אלא מושג אנליטי המאפשר ניתוח היסטורי . מחקר המגדר השפיע על כל הדיסציפלינות המחקריות בתחום מדעי הרוח והחברה והוביל להערכה מחודשת של אירועים ותהליכים היסטוריים, תוך בחינת מכלול היחסים בין המינים . מחקרים אלו הציבו את התהליכים ההיסטוריים והפוליטיים באור חדש . מחקרים בעולם מצביעים על כך שהשתתפותן של נשים בתנועות פוליטיות, ובכלל זה גם בתנועות לאומיות, במספרים גדולים היא תופעה חדשה יחסית בעולם, בת כמאה חמישים שנים . מציאות שנבעה מהשינויים החברתיים שהתרחשו בחברות האירופאיות ובארצות הברית . כמו כן, המחקר מצביע על חיוניות הערכת קשרי הגומלין בין מגדר והמערכת הפוליטית להבנת תופעות חברתיות . 8 המחקר הדן בפעילות נשים בארגוני ימין ומפלגות ימין או מפלגות שמרניות בעולם החל רק בשני העשורים הראשונים של המאה ה- 21 . 9 גיבוש של קולקטיבים לאומיים המבקשים ליצור התחדשות לאומית קיבלו היבט מגדרי מראשית דרכם . הלאומיות כאידיאולוגיה פוליטית הנקשרת למחקר זה באופן ישיר ועקיף 5 גיליס, האווי ומנפורד, הגל השלישי של הפמיניזם, עמ' 1 – 8 6 קמיר, פמיניזם, עמ' 34 – 38 ; 327 – 364 . 7 סמית-רוזנברג, הנשים החדשות ; קלי, נשים, היסטוריה ותאוריה ; ואלך-סקוט, מגדר והפוליטיקה של ההיסטוריה 8 קלאץ', יצירת מודעות פמיניסטית . 9 בנוויץ', נשים ימניות וביטול ההפרדה הגזעית ; פריסטר, מעורבות נשים בימין הקיצוני ; בכצ'טה ופאואר, נשים בימין .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר