|
עמוד:14
14 אברהם שטרנברג / בהיקלט עם שכנו משרדי השירות הרפואי לעולה והנהלתו הארצית . מצאתי את עצמי בעולם אחר, שונה תכלית שינוי מקודמו, מטה השירות הרפואי הצבאי . והמעבר הזה היה קשה לי יותר מן המעבר מ״בית פפרמן" שבהרי ירושלים והווי הקרבות על הדרך לירושלים — אל העבודה המשרדית ביפו . דיכאון שלט בכול, בכמה חדרים קטנים ואפלים בבית גרמני של תושב שרונה לשעבר, עבדו כמה אנשים, וכפי שהתברר אחר כך היו אלה עובדים מצוינים, בעלי שיעור קומה וד״ר גרושקה בראשם . האיש האציל ובעל שאר הרוח היה במבוכה קשה עד כדי יאוש . מעיניו בצבץ סבל רב של אדם אחראי מטבעו, דייקן ופדנט המרגיש שאינו יכול להתגבר על הקשיים שנערמו בפניו . הוא לא היה מסוגל אפילו לנסח את מחשבותיו . . . נוסף על השירות הרפואי לעולה, היה ד״ר גרושקה אחראי לאגף הרפואה הסוציאלית במשרד הבריאות, שטיפל במחלות נפש, שחפת, מחלות מקצועיות ועוד . השירות הרפואי לעולה הוקם ביוזמת הסוכנות היהודית בגמר מלחמת העולם השנייה . תפקידו המוצהר היה להגיש את מלוא הטיפול הרפואי להמוני העולים, לשרידי השואה של יהדות אירופה . היה הכרח להקים מוסד מיוחד, מחוץ למוסדות הקיימים, כגון קופת חולים הכללית, שיגיש סעד רפואי ושיקום גופני ונפשי לעולים פליטי החרב הנאצית . על הבעלות על מוסד זה, שהיה אז בבחינת רעיון בלבד, התחרו "הדסה" וקופת חולים . מלכתחילה לא היה ספק שהמועמד המתאים ביותר הוא "הדסה", בשל זיקתה ליהדות אמריקה ולגורל שרידי השואה . ואכן בתחילת 1946 החלה "הדסה" בפעולתה בבית החולים המפואר שעל הר הצופים . אולם התקוות לעלייה גדולה לא נתגשמו אז בשל המדיניות הבריטית שהגבילה את העלייה למכסָה של 1,500 סרטיפיקטים לחודש, כלומר 18,000 עולים לשנה . "הדסה" דאגה כמובן לזרם העולים המצומצם . מחנה עולים קטן הוקם ברעננה שנפתח עם בוא 500 תינוקות שנולדו בקפריסין עם הוריהם . אברהם ציגל, שהפך במרוצת השנים הבאות לראש וראשון במעשה הקליטה, היה מנהלו, ורופאים היו באים לעיתים מזומנות מירושלים לבקר בו וכך התנהלו העניינים על מי מנוחות . הישוב לא השלים עם גזירת העלייה, וספינות מעפילים החלו מגיעות לחופי הארץ ואל מחנות העצורים בקפריסין, שם נאספו כ- 40,000 עולים במשך שלוש שנים . עם ההכרזה על חלוקת הארץ בסוף 1947 והקמת המדינה התפתחו העניינים במהירות מסחררת . קרבות פרצו בכל הארץ . "הדסה" נותקה מבסיסה שעל הר הצופים, עובדים בכירים
|
|