|
|
עמוד:9
כ 40 חברים מתליוסף לעזרה . הם אגפו את הערבים והפתיעו אותם, מאחר שבאו עליהם בדרך ההר, מעורפם . בהםתערותם הכריעו את המערכה . "כ משק עיןחרוד והתומכים במגמותיו בקבוצות פועלים אחרות בארץ, הקימו מסגרת קיבוצית ארצית חדשה "קיבוץ עיוחרוד", שראה תחילה במרכז תפקידיו את חיזוקו והרחבתו של משק עיךחרוד . לקיבוץ עיךחרוד הצטרפו המשקים יגור, גשר, אילתהשחר . פלוגותיו החשובות היו בפתחתקוה, רחובות, ירושלים, חיפה ועיךטבעון ) כפריחזקאל ( . בתקנות "קיבוץ עיךחרוד" ניכרות עקבות המבנה של תקנות "גדוד העבודה'' וכן השפעת ניסוחיו, אך הוכנסו שינויים והדגשים שביטאו את חילוקיהדעות הרעיוניים והארגוניים בין עיךחרוד והגדוד, ובראש ובראשונה לגבי עדיפות הנושא ההתישבותי . אך מבחינת ההלכה הרעיונית לא חל, לכאורה, כל שינוי בהתיחסות להגנה מצד "קיבוץ עיךחרוד" . הזיקה ל"הגנה" בתקנון "גדוד העבודה" ) מיון תרפ"א, 1921 ( כלולה בסעיף א' של פרק "העיקרים" הכללי דלקמן; "ארגון החברים בקיבוצים בעלימשמעת, הנמצאים ברשות ההסתדרות הכללית לכל ענייני העבודה וההגנה'' . בתקנון "קיבוץ עיךחרוד", אלול תרפ"ג ) נובמבר 1923 ( מנוסח : "הקיבוץ נמצא ברשות ההסתדרות ובמשמעת מוסדותיה המרכזיים לעבודה ולהתעמלות" ) שם הסוואה לפעילות הגנתית בלתילגלית שהיה מקובל אז ( . וסעיף נוסף קבע : ''הקיבוץ דואג לכשרון ויכולת התעמלות עצמית של כל החברים והחברות" . י פעם אחת נוספת נמצא נושא זה בהחלטות המועצה הרחבה השלישית של "קיבוץ עיךחרוד" ) 1925 . 5 . 81 15 ( , אך לא נידון במועצה עצמה . בהחלטה ט' נאמר : 6 מתוך הערכת המצב בארץ, ולקראת מפעלי התישבות וכיבוש, מטילה המועצה על מזכירות הקיבוץ להגביר, בתוך מסגרת ההסתדרות ובקשר עם המוסדות המתאימים, את ארגון יכולת ההתעמלות של החברים והחברות בקיבוץ . פרט להחלטה זו אין אנו מוצאים במקורות המצויים בידינו כל מידע על דיונים בקיבוץ בענייני ה"הגנה", או על איזו שהיא פעילות מרכזית של הקיבוץ בשטח זה . דבר זה מביאנו לידי מסקנה, ש"קיבוץ עיךחרוד" כתנועה, במזכירותו, במועצותיו ובפעילות חבריו במוסדות ציבור כלליים, לא עסק בנושאי השמירה וההגנה, ובעירנותו הבטחונית לא התבלט מיתר חלקי הישוב אותה תקופה . גם הפעילות המקומית במשקיו ובפלוגותיו, לא חרגה מן המינימום ) שמירה שוטפת כמעט סמלית, אחסון וניקוי מעט כלינשק בלתי לגליים, הדרכה בשימוש בנשק למתימעט ( המקובל ברוב הישובים היהודיים בארץ ) להוציא ישובי "גדוד העבודה", כנ"ל ( . כמובן שיש מקום להנחה, שפרסום העיסוק או הדיון בשמירה והגנה נמנע מטעמי סודיות וזהירות מפני השלטון הבריטי . דבר זה סביר לגבי דיון פנימי, שבו נמנעו, בגדוד העבודה, ב"קיבוץ עיךחרוד" ובקיבוץ המאוחד כינו בשם ''משק'' ישוב קבע חקלאי קיבוצי, ואילו ''פלוגה" היתה קבוצה של חברי הקיבוץ, שעבדו כשכירים במושבה או בעיר .
|
|