|
עמוד:11
11 | מבוא הרבנות והרבנים בהכרעות פוליטיות, היחס לאמנות, לתורה ולמדעי הרוח, ונושאים נוספים . לימוד זה נעשה מתוך עמדה יסודית של 'אלו הייתה להציג את האמת המצויה בכל אחת מהשיטות, אתואלו', ומטרתו מקורותיה, את משמעויותיה וכמובן את הלגיטימציה לקיומה . דרך לימוד זו היא שהולידה אצל הבנות מבוכה רבה, והעצימה את הצורך לעסוק מהשאלה כיצד ייתכן שמתורה אחת תצאנה – בסוגיית המחלוקת עצמה ד על אמתותה של התורה שבעל פהכל כך הרבה דעות, ומה הדבר מלמ אם לא ניתן להגיע להסכמה על תכניה, ועד השאלה הקיומית הנוגעת – לבחירתה האישית של כל אחת מהלומדות את הדרך הישרה שתבור לה כיצד ניתן למצוא נקודת אחיזה יהודית תורנית באותו שפע דעות וסוגיות רק כשמדובר בתוךהעומדות על הפרק ומצויות במחלוקת עצומה, וזאת גבולותיה של הציונות הדתית, שכן הזרמים התורניים האחרים עדיין לא הועלו על שולחנן . כיוון שכך, ייחדנו את החצי השני של השנה ללימוד סוגיית המחלוקת כשלעצמה, ובבחירה ראויה של דרך . בחלק זה של השנה דנו ואת – לההאם היא תאונה או מציאות שלכתחי – בתופעת המחלוקת ההשלכות של כל אחת מהתפיסות . מכאן עסקנו בשאלות הנוגעות להתנהלות בעולמה של המחלוקת, וליכולת לקיים שיטות שונות במסגרתה של תורה אחת . לקראת סוף השנה ביקשנו לעסוק בשאלת בחירת 'הדרך', תוך הקפדה שלא לשעבד את בחירתן החופשית של הלומדות . בוצת הבנות המאתגרת, שלא קיבלו אתאת תודתי אני חייב לק הדברים כדברי נביאות, כי אם התפלמסו וחלקו, התמודדו והציעו אפשרויות אחרות, ובעיקר היו מחויבות מאוד לנושאים השונים, וביקשו לקבל על עצמן לייחד מאמץ מרובה לבחור בדרך ולהיות מחויבות לה . ד מבירור זה . נקודהגם תלמידיי בישיבת פתח תקווה הם חלק בלתי נפר אחרונה זו טעונה הדגשה מיוחדת, שכן עולם המחלוקת, כפי שנראה בפרק הסיום של חיבור זה, עלול להביא דווקא בשל גיוונו להסרת אחריות אישית . וזאת מפני שקיומן של תפיסות שונות שלעתים חלוקות ולהבאופן משמעותי ביותר עד לכדי פעירת תהום ביניהן, והגילוי כי פע שלפי תפיסה אחת היא מצווה לשנייה היא עברה חמורה, עלול להוביל לאדישות, ואף לאידאולוגיה של חוסר מחויבות . האדם יכול לומר לעצמו
|
|