|
עמוד:14
אמת, אמונה וקדושה 14 פיסת נייר בידו ואת הרצאותיו נשא ברהיטות, בבהירות, ובשפה מצוחצחת . והעיקר, את החומר הלימודי ידע תמיד להגיש ולהנגיש באופן שובה לב, עד כי גרם לרבים, ולי ביניהם, לשוב ולפקוד את שיעוריו . קריאתו את הטקסטים — במיוחד הדרושים החסידיים — הייתה רגישה, עמוקה, ומלאת השראה . עד היום אני משוכנע שהוא לא רק קרא את הטקסטים ופירשם אלא גם ספג אותם אל תוכו, אל שורש נשמתו, ומסר לנו, התלמידים, טקסטים שכמו נבראו מחדש והזדהרו מהם הרעיונות הגדולים . לא פעם שאלתי את עצמי אם יורם יעקבסון היה רק חוקר חסידות או אולי גם הוגה דעות בהשראת החסידות ותורתה . גישתו זו של יעקבסון להקיף כל נושא מכל היבטיו ולמצותו עד תום, כמו גם יכולתו הייחודית להצביע על ההבדלים העדינים בין ההיבטים השונים, הפכו אותו לאחד המעמיקים והדייקנים שבין החוקרים . שאיפתו לשלמות, שאולי גרמה לו להימנע מפרסום דברים שלא היה שלם עמם לגמרי — הופכת את האסופה שלפנינו לבעלת ערך מיוחד . יציאתו לאור של קובץ מאמריו מאפשרת לשוחרי התרבות היהודית, הקבלה והחסידות, לחזור ולהתוודע לחוקר שהתהלך במסורת הטקסטואלית היהודית כבן בית, שתובנותיו הרגישות והעמוקות ושפתו רבת ההשראה הן כמים קרים על נפש עייפה .
|
|