|
עמוד:10
ערן אביב 10 ולפילוסופיה בכלל הוא יחס דו‑‑משמעי . הוא מציג את התועלת ואת הנזק שבכל תאוריה פילוסופית, וכך גם לגבי תורת ההכרה . הספר כולו עוסק בפרשנותו של אפוריזם אחד של ניטשה - אפוריזם 4 מתוך "מעבר לטוב ולרוע" . באפוריזם זה ניטשה טוען שההכרה טומנת בחובה תועלת ונזק לחיים, וזאת אף על פי שאין בינה לבין האמת דבר וחצי דבר . ואולם הוא אינו מפרט אילו תועלות ונזקים טמונים בהכרה . כדי להבין את כוונתו, על הקורא להיות בקיא בכל כתביו, אשר כתובים לעיתים רבות ללא סדר נושאי ולכאורה נראים שנכתבו באופן אקראי . הקורא יחבר את חלקי הפאזל בכוחות עצמו . כפי שאראה בפרשנותי, אפוריזם זה הוא לב האפיסטמולוגיה הניטשיאנית שפרוסה בכל כתביו . כוזבו של משפט לדידנו עדיין אינו בגדר ערעור על אותו משפט : ואולי זהו הצליל הזר ביותר העולה מלשוננו החדשה . השאלה היא, באיזו מידה הוא מקדם חיים, מקיים חיים, מקיים סוג, אולי אף מגדל סוג : ומעיקרו של דבר אנו נוטים לטעון, שהמשפטים הכוזבים ביותר ( ועליהם נמנים גם המשפטים המרכיבים אפריורי ) , הם לנו גם הנחוצים ביותר [ . . . ] אנו טוענים שהויתור על משפטים כוזבים, פירושו ויתור על החיים עצמם, שלילתם ממש ( מ . ט . ר . 4 ) . 1 הביקורת על תורת ההכרה, כפי שמופיעה בפילוסופיה הניטשיאנית, כוללת בתוכה עיון פילוסופי שאינו מנותק מהפעילות האנושית . מחד גיסא, ההכרה טומנת בתוכה את השאלות האפיסטמולוגיות על הכרת העולם ועל הכרת האדם את עצמו, ומאידך גיסא היא טומנת בתוכה את אמונותיו של האדם שבאות לידי ביטוי בפעילותו היום‑‑יומית . לכן בכותרת הספר מופיע המושג "הכרה" ולא "תורת 1 . בכל כתבי ניטשה מראי המקום יציינו את מספרי הסעיפים ולא את מספרי העמודים כדי לא להתחייב למהדורה ספציפית ולהקל על הקורא, אלא אם צוין אחרת במפורש .
|
|