|
עמוד:12
12 פרק ראשון וליכולותיהן יוצאות הדופן, שהתבטאו לעיתים בידע נרחב בתחום הריפוי . חז"ל נתנו תוקף למסורת זו של שני סטריאוטיפים שונים של דמויות נשיות : הזונה והקדושה . הם קבעו כי רחל אמנו היא בת דמותה של חוה ואילו אחותה, לאה, היא לילית, או כהגדרתם — "זונה" . זאת משום שלאה לא חששה לבטא את רצונה לבלות ליל אהבים עם יעקב והיתה מוכנה למכור לרחל את צמח הדודאים שמצא בנה בשדה, ובלבד שזו תוותר למענה על תורה לארח את יעקב באוהלה . לעומתה מוצגת רחל כמי שכלל וכלל לא חשקה בבעלה וכל מעייניה היו נתונים להשגת פרי בטן . על פי אוהד האזרחי ומרדכי גפני ( 2005 ) , הדרישה של לילית לשוויון הולידה פחד בלבו של אדם, פחד מפני גילויי התשוקה הנשית : "כאשר לוקחת האישה לעצמה חופש בתחום המיני, מאבד הגבר את יכולתו לשלוט לבדו על מאזן הכוחות הפנימיים שלו . וכשהגבר מאבד שליטה בלעדית הוא מרגיש כאילו האישה שולטת בו והוא נמלא פחד . " ( שם, עמ' 48 ) . חז"ל אף קבעו סימנים לזיהוין של נשים שהן בנות דמותה של לילית, כדי לסייע לגברים תמימים ולמנוע מהם לשאת לאישה כלה הנראית כשרה למהדרין, אשר בהמשך תתברר, חלילה, כבת דמותה של לילית . בין מאפייניה של לילית ובנות דמותה הם מונים את שיער הראש הפרוע, המתקשר לתפיסתם עם אופי פראי וחוסר ציות למוסכמות החברתיות . סממן נוסף הוא אהבת ההשכלה, וידועים הסיפורים על נשים שהיו גדולות בתורה, כמו ברוריה, שעלתה בחוכמתה על תלמידי החכמים בני תקופתה, אך לבסוף נתפתתה לתלמידו של בעלה שקינא בה ורקם מזימה שנועדה להוכיח כי למרות למדנותה, אישה היא אישה ועל כן לא תעמוד בפני פיתויי היצר . בתרבויות רבות נחשבו נשים ידעניות למכשפות ואת יכולותיהן יוצאות הדופן קישרו לא אחת עם פריצות מינית . באזורים שונים באירופה, בעיקר בימי הביניים, נחשדו הנשים שעסקו במיילדות כמי שמשתמשות בכוחות שטניים . הקשר בין מעשי כישוף ופריצות היה לאבן יסוד באגדות עם ברחבי אירופה, שם זכו נשים שסומנו כ"מכשפות" ליחס בלתי אוהד בעליל . למעשה, על פי רוב נחרץ דינן
|
|