|
עמוד:13
הגלובליזציה של ישראל 13 המפרקת את הלאומיות המהותנית, גורמת לתגובת – נגד ניאו – לאומית או לאומנית — במקרה של ישראל ניאו – ציונות . • גלוקליזציה — עולמקומיות — מושג המורכב מצירוף התיבות "עולמי" ) the global ( ו"מקומי" ) the local ( . זהו הכינוי למצב הגלובלי הנוכחי שבו מגמות עולמיות, כלכליות וטכנולוגיות ומגמות מקומיות, זהותיות ופוליטיות, בשילובן הניגודי, מחלישות את יחידת הארגון והזהות המרכזית של המצב המודרני הקודם, היינו מדינת – הלאום, על כלכלתה ותרבותה . פרדיגמת הגלובליזציה בלימודי ישראל מתייחסת לשינוי המהותי המתחולל בחברה הישראלית מאז שנות השמונים, ובאופן מואץ יותר מאז שנות התשעים של המאה העשרים, בהקשר של השינוי המהותי העובר על החברה האנושית בכללה בתקופה זאת, אשר מתמצה במושג ה"גלובליזציה" ובמושגים הנלווים לו . הספר מגבש לכדי מקשה תיאורטית ואמפירית אחת שמונה פרקים נבדלים ) בנוסף לפרק זה ( , שכל אחד מהם מתמקד באחד ממושגי המפתח שהוצגו לעיל . הפרקים מבררים את משמעותה של הגלובליזציה במקרה הישראלי באופן כוללני ובאמצעות ניתוחם של אירועים משמעותיים . בפרק הנוכחי מוצגת המסגרת הפרשנית הכוללת של הספר ומעובדת הגישה התיאורטית הדיאלקטית לגלובליזציה — גישה המציבה במרכזה את הקיטוב הדיאלקטי הגלוקלי שבין הגלובלי – המק'וורלדי לבין הלוקלי – הג'יהאדי . בפרק נערך דיון בהשלכות הגלוקליזציה על היבטים חברתיים שונים בתקופתנו, בעיקר בתחומי הלאומיות, הרווחה והדמוקרטיה, ובאופן שבו יש להשליך גישה זו על לימודי ישראל . בהמשך מוצגת התמצית של מבנה הספר והעניינים הנידונים בו . גלובליזציה ומדינת – הלאום : עולמקומיות את השינוי בחברה הישראלית יש לפענח בהקשר של המושג "עולמקומיות" . אנו מציעים מושג זה כתרגום העברי של המושג " Glocality " . המושג "עולמקומיות" מורכב מצירוף התיבות "עולמי" ) the global ( ו"מקומי" ) the local ( . זהו הכינוי למצב הפוסט – מודרני החדש המתהווה בשלהי המאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת, שבו מגמות עולמיות ומגמות מקומיות, בשילובן הניגודי, מחלישות את יחידת הארגון והזהות המרכזית של המצב המודרני הקודם, היינו מדינת – הלאום, ויוצרות זירה גלוקלית — גלובלית – לוקלית חדשה . המגמות הגלובליות הן מגמות – העל השוחקות את מדינת – הלאום מ"למעלה", מצד מערכות על – לאומיות טכנולוגיות, פיננסיות, תקשורתיות, גושיות, מסחריות ; המגמות הלוקליות הן מגמות – הנגד השוחקות את מדינת – הלאום מ"למטה", מצד הזדהויות תת – לאומיות אתניות, דתיות, גזעיות, לאומניות, אזוריות ותרבותיות אחרות . 2
|
|