פעילות לשימורה ותכנונה של ירושלים בראשית תקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל, 1926-1917

עמוד:475

ובהתפתחות של שכונת תלפיות העברית . הוא היה קשור תמיד למנהיגות הציונית , ניסה לקדם בעזרתה את תכניותיו וסייע לה בפיתוח רעיונותיה הציוניים " . בתקופת שהותו בעיר אף התחבר גדס לחברת _'פרו ג'רוזלםי . הוא הצטרף כחבר למועצה שלה , השתתף בכמה מפגישותיה , שיתף פעולה עם אשבי בדיונים על בעיותיה הכספיות והתלהב מהרעיונות החברתיים והתרבותיים שלה ומשיתוף הפעולה הביךדתי בתוכה . הוא ראה בה 'מודל וחשב שראוי להקים חברות כמוה גם בערי ארץ ישראל האחרות , ובחיפה אף התקרבו הדברים לביצוע עם חברת 'פרו כרמל . _' כמו בנושאים אחרים גם כאן המשיך לעקוב אחר פעילות החברה בשנים מאוחרות יותר , והתאכזב כאשר סטורס החליט לפרק אותה עם עזיבתו את הארץ . הוא אף ראה בחסרונה את אחת הסיבות לפרוץ הסכסוך היהודי-ערבי במאורעות 1929 וחשב כי על הממשלה להקים מחדש את החברה על מנת לשקם את שיתוף הפעולה בין העדות בירושלים . לא רבות מתכניותיו של גדס הוגשמו . הוא היה ביסודו איש חזון ורוח יותר ממתכנן ערים מקצועי , ועם זאת רעיונותיו תרמו רבות לדיון על הדרך הנכונה לפיתוחה וקידומה של ירושלים . באשר לתכניתו הכללית לעיר , דומה כי ניתן לקבוע כי תרומתה העיקרית הייתה בכך שמצד אחד היא חיזקה את התפיסה בדבר הצורך בשימור הקיצוני של העיר העתיקה וביצירת אזור פרקים סביבה , ומצד אחר היא חיזקה את ההתנגדות לצורה הגרנדיוזית הקשיחה שבתכניתו של מקליין באשר לבנייה של העיר ממערב לעיר העתיקה . היא כיוונה את המתכננים הבאים לצורך בהתאמת המערך והצורה של העיר החדשה לגורם הדומיננטי בירושלים - עיר עתיקה ציורית ומרשימה , ושמה דגש על כך שגם העיר החדשה ראוי שתפותח כעיר תרבותית רוחנית . כשעזב גדס את הארץ בנובמבר , 1920 לאחר שהייתו השנייה בה , הסתיימו קשר העבודה שלו עם ירושלים . בינואר 1921 התפרסם החוק הרשמי של בניין ערים בארץ . אשבי ואחריו קליפורד הולידיי פעלו כיועצים המקצועיים של הממשל הבריטי ולא היה צורך ביועצים נוספים . _רופין שכר בשם ההנהלה הציונית את שירותיו של האדריכל קאופמן לתכנון היישובים העבריים . אף באוניברסיטה העברית נשאר גדס מחוץ לתמונה ; הוא אמנם הגיע לביקור נוסף בארץ בשנת , 1925 לרגל טקס פתיחת האוניברסיטה , ואז הזמין אותו דיזנגוף להכין תכנית אב לתל אביב , שאותה אכן הכין . חתנו פרנק מירס המשיך להיות קשור לאוניברסיטה עוד כמה שנים , ונטל חלק בתכנון כמה מבנים באוניברסיטה , אך גם התקשרות זו נסתיימה . כל אלו למגינת לבו של גדס , אשר חזונו לתכנונה של האוניברסיטה העברית לא נתקבל ולא בא לכלל הגשמה . ראשון המתכננים אחרי גדס שניסה להשתמש בתכניתו ולקדם אותה היה צ"ר אשבי . אלן קראופורד , כותב הביוגרפיה על אשבי , טוען כי רעיונותיו של גדס היו קרובים לאלה של אשבי וכי אשבי הכיר את גדם מאז שנות התשעים של המאה התשע עשרה והעריך מאוד את 96 על כך ועל תכניות הבריטים בקשר למיקום מחנה 'אלנביי ראה הימן 1994 ( לעיל הערה , ( 2 עמי 97 151-152 על פעילות חברת _יפררג'רוזלםי ראה גם להלן , ועל הקשר של גדס אליה ראה הימן ( שם , ( עמי 293 והמקורות שם . 98 שפירא ( לעיל הערה , ( 20 עמי . 228-227

יד יצחק בן-צבי

האוניברסיטה העברית בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר