פעילות לשימורה ותכנונה של ירושלים בראשית תקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל, 1926-1917

עמוד:466

בוריס שץ העריץ גם הוא את הוגה הדעות האנגלי ג'ון ראםקין _, וביקש להיות יראסקין עברי . ' כן התלהב מרעיונותיהם של ויליאם מוריס ותלמידו ולטר קרץ , המוצאים ביטוי נרחב גם בספר אשר כתב שץ ' , ירושלים הבנויה . ' בעקבות רעיונות מנהיגי תנועת 'אמנות ואומנותי פנה שץ גם להקמת שכונת אמנים . באוטופיה שלו השכונה נקראת 'נווה שאננים , ' ובמציאות ניסה לייסד בירושלים את שכונת ינווה בצלאל' בשכונת אמנים . אולם בעוד אשבי ביקש לבסס את תכניותיו ומפעליו בנושאי 'אמנות ואומנותי על תרבות המזרח , שאף להתקרב לעולם הערבי המסורתי ופיתח עמדות אוהדות כלפיו ועמדות עוינות לתנועה הציונית וליישוב היהודי בארץ ישראל , הרי בוריס שץ הונע על ידי רעיונות ציוניים , ביקש לחזור לעולם התנ"ך היהודי לתרבותו , וראה במפעלו - מפעל עברי יהודי המתחדש בארץ האבות . פרק נוסף המוצא ביטוי מלא בכרך הראשון של חברת _'פרו ג'רוזלםי עוסק בתקנות עירוניות שקבע הממשל הצבאי . ממשל זה פעל במשותף עם העירייה ומחלקת המסחר הירושלמית בתחום זה . כמצוין לעיל , נאסר השימוש בלוחות ברזל ( פח ) גלי בבנייה בעיר העתיקה ; כן נאסרה בניית גגות רעפים אדומים , והשימוש ברעפים הותר לתיקונים הכרחיים בלבד . הוגבל פרסום מודעות בצורה בלתי מסודרת על קירות ( בסוף הספר , בנספח , 7 מובאת התקנה בנידון . ( בהערה כללית נאמר שהחברה אינה אחראית ממש על ביצוע התקנות , אך היא ממלאת תפקיד חשוב ביצירת אווירה מתאימה לקליטתן . פרקים נוספים בכרך המצוין לעיל עוסקים בסיוע שניתן לפיתוח חינוך טכנולוגי , ובעזרה סוציאלית שהגישה החברה . בעיה מרכזית בחברה הייתה נושא התקציב . מאחר שלא הייתה שייכת ישירות לממשל , לא תוקצבה על ידו . םטורס בנה על כך שמעמדה של ירושלים כעיר קדושה יסייע לו בגיוס תרומות . בתקופת הממשל הצבאי אף הצליח לקבל סכומי כסף מסוימים מהממשל , ששני נציגיו , קפטיין הררי ומר ויטינג , היו חברים במועצת החברה . בתקופת הממשל האזרחי הבטיח הרברט סמואל כי הממשל יקצה לחברה סכום כסף שווה - שטרלינג מול שטרלינג §) מ _310111 וח ) - לזה שהחברה תצליח לגייס מתרומות . עם זאת , מצבה הכספי של החברה המשיך להיות קשה . בספר הסיכום הראשון של החברה נמסר דוח על התקציב לפעולות החברה ומצורפים לו שני נספחים : נספח 2 מפרט תרומות שנתקבלו , ונספח 3 מציג את הצרכים התקציביים של החברה . המוזיאון לתולדות ירושלים , ימי מגדל דוד , מלחמת התרבות הראשונה באמנות ישראל , ירושלים תשנ"ב . 64 יי צלמונה , ילדמותו של בוריס שץ , ' _שילה כהן ( לעיל הערה , ( 32 עמי , 140-137 וראה ההפניה בהערה 14 שם לדברי ההספד של חמדה בךיהודה על שץ משנת . 1932 65 ראה בעניין זה לוין ( לעיל הערה ;( 63 לביקורת על בצלאל ראה סטורס ( לעיל הערה , ( 4 עמי ; 335 -328 על חוסר הכימיה בין שתי הקבוצות , היהודית והבריטית , ראה גם יי שביט , יירושלים כבירה קולוניאלית וכמרכז של פעילות תרבותות עברית בשנות העשרים ; מגדל דוד ( לעיל הערה , ( 63 עמ' ; 20-17 י"א עבאדי , בינינו לבין האנגלים : נסיון לניתוח מערכת היחסים שבין אנגלים ליהודים ובין יהודים לאנגלים , ירושלים תש"ח . 66 אשבי ( לעיל הערה , ( 18 עמי , 38-37 וראה גם ביומנו של אשבי ( לעיל הערה ( 4 פרק שלם על חברת _יפרו גירחלםי . 67 אשבי ( לעיל הערה , ( 18 עמי . 75-72 , 42-35

יד יצחק בן-צבי

האוניברסיטה העברית בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר