התמורות העיקריות בהתפתחותה של ירושלים בראשית השלטון הבריטי (1926-1917)

עמוד:434

ירושלים ;( נפרצה דרך חדשה באזור בקעה שחיברה את השכונה עם דרך חברון ; ומכאן נפרצה דרך שהובילה לתלפיות . דרכים אלו נבנו ברובן בהתאם לתכנית האב של העיר משנת . 1922 במפת ירושלים מאותה עת נראית יפה ההתחלה של בניית הכבישים החדשים בעיר , ובעיקר הצורה של 'המשולש' המסחרי במרכז העיר . בשנת 1924 כבר היו בעיר כ 20 כבישים מכוסים בזפת . רוב הדרכים נסללו בידי העירייה , שהפקיעה את האדמות מבעליהן החוקיים . מימון העבודה נעשה ברובו על ידי ועדי השכונות שבהן עברו הכבישים ( לבניית הקטע הראשון של רחוב המלך _ג'ורג י למשל שילמה 'הכשרת הישוב' 600 לי"מ , ושכונת זכרון משה 200 - לי"מ . ( האדמה הופקעה _מ'ביקור חולים' ומהסוחר הנודע ולירו . העיר ירושלים , שבשנת 1918 היו כל דרכיה דרכי עפר ואבן , החלה לשנות צורתה ולהתאים עצמה לדרישות התחבורה המודרנית ולהכנסת מכוניות לעיר . כבר ביולי 1918 הוצאה תקנה שחייבה רישום של כלי רכב ממונעים לשם מיסוי והכנסה לשלטון . סלילת הדרכים והכנסת רכב מוטורי לעיר הביאו עמן אף את התופעה הבלתי רצויה של תאונות דרכים קטלניות . נמסר כי היו שבועות שבהם היו 7-4 הרוגים וכ 10 פצועים בעיר , בשל חוסר הזהירות של הנהגים ואי הסתגלות של התושבים לתנועה . הממשל הבריטי התערב והטיל פיקוח על התנועה בעיר . בתחילה נקבעה המהירות המרבית לנסיעה בעיר - ברדיוס מיל וחצי משער שכם - ל 8 מיל בשעה . במרס 1922 נקבעה מהירות מרבית ברדיוס של שני קילומטר מדואר ירושלים ל 24 מיל בשעה . בשנת 1925 כבר נוצרה הבחנה בין נסיעה בעיר לנסיעה מחוצה לה : 15 מיל בשעה בעיר ו 30 מיל לשעה מחוץ לעיר . וכך בהמשך נקבעות תקנות נוספות . נפתחו גם שירותי תחבורה ציבורית בערים הגדולות ובקווים ביךעירוניים . בקו ירושליםיפו נוצרה תחרות גדולה בין השירות הציבורי ברכב מנועי לבין הרכבת הממשלתית . כתוצאה מכך הלכו וירדו מחירי הנסיעה . התפתחות רשת הדרכים הפנימית של העיר אפשרה אף לקיים קשר קבוע וטוב לשכונות בעיר . הוקם שירות נסיעות מסודר : עגלות ומכוניות במסלולי נסיעה קבועים שימשו את הנוסעים בעיר ומחוצה לה . בשנת 1925 מדווח כי בעיר עומדות לרשות הקהל 87 עגלות ב 11 תחנות קבועות הפזורות בכל חלקיה . חלו שינויים חשובים גם בתחום הדואר . בתקופת הממשל הטורקי פעלו בארץ בתי דואר טורקיים ממשלתיים וזרים . הממשל הצבאי הבריטי ביטל את כל המערכות הללו והחל להפעיל מערכת אחידה של דואר צבאי בריטי . לתושבי הארץ הותר להשתמש בשירותי דואר זה מיד לאחר הכיבוש , וכבר בפברואר 1918 אורגן שירות מכתבים , מברקים והמחאות דואר בין ארץ 202 ביגר ( שם . ( על קו אוטובוסים מהעיר לתלפיות של חברת 'נשרי ועל תאונה שאירעה לו במפגש הרכבת בשנת , 1925 ראה גנחובסקי ( לעיל הערה , ( 46 עמי 203 . 364-361 ביגר ( שם , ( עמי 73 המפנה להארץ , ; 26 . 1 . 1923 ולדואר היום , 204 . 1 . 2 . 1924 פרטים על כל אלה ראה אצל ביגר ( לעיל הערה , ( 7 עמי . 114-106 על חברות התחבורה השונות שפעלו בקו ירושלים-תל אביב בסוף שנות העשרים , כולל תחרות ביניהן על מחירי הנסיעות , ראה גנחובסקי ( לעיל הערה , ( 200 עמי 205 . 366-361 ביגר ( לעיל הערה , ( 20 המפנה לעיתון הרשמי . 1 . 2 . 1925 פירוט מלא על התחבורה בירושלים בשנת , 1923 כולל מקומות חניה , קווי נסיעה ומחירים ראה גנחובסקי ( לעיל הערה , ( 46 עמי -344 . 348

יד יצחק בן-צבי

האוניברסיטה העברית בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר