|
|
עמוד:431
עם הכיבוש הבריטי של החלק הדרומי של ארץ ישראל , עוד בתקופת הממשל הצבאי , החלו הבריטים מפתחים בארץ את מערכת הרכבות , אשר הוקמה בה כבר בשלהי התקופה העות'מאנית . עם התקדמות הכיבוש בנו הבריטים לאורך מישור החוף מסילה סטנדרטית אשר התחברה למסילת ירושלים בתחנת צומת חדשה - לוד . שמונה עשר יום בלבד לאחר כיבוש העיר , ב 27 בדצמבר , נכנסה הרכבת הבריטית הראשונה לירושלים . אך כיוון שהמסילה הירושלמית הייתה צרה 105 ) ס"מ ) והמסילה הבריטית ממצרים הייתה רחבה 143 . 5 ) ס"מ , ( היה צורך בהעברת המטענים לקרונות אחרים בתחנת הצומת בלוד . אלא שתוך זמן קצר פיתחו הבריטים מערכת רכבות בסטנדרט בינלאומי בארץ . הם בנו מסילה חדשה שקישרה בין ירושלים ללוד ( ברוחב סטנדרטי בינלאומי , ( ומלוד לצפון - לחיפה ולדמשק ; ולדרום - לעזה , קנטרה ומצרים . וכך , כבר ביוני 1918 ניתן היה להגיע ישירות ממצרים ( קנטרה ) לירושלים . התיקון המהיר של המסילה אף סייע בהחשת מזון ומצרכים אחרים לירושלים מיד לאחר המלחמה , כאשר העיר נמצאה במצב קשה מאוד . הגעת המסילה הבריטית לירושלים עוד בתקופת המלחמה העלתה אף את הרעיון לנצלה לצורכי הצבא שנמצא בעמדותיו מצפון לעיר . הוחלט על סלילת סעיף של מסילת ברזל לכיוון צפון העיר ( תל א פול ) כדי להביא אספקה לצבא . ביולי 1918 הגיע סעיף זה עד לשועפאט 9 . 5 ) מיל מירושלים ) ובאוגוסט 1918 הוארכה מסילה זו עד סמוך לרמאללה 17 . 5 ) מיל מירושלים . ( בספטמבר 1918 הופעלו בקו זה 12 רכבות ביום לכל כיוון . אך מיד לאחר סיום המלחמה , באפריל , 1919 פורקה מסילה זו . מאוחר יותר נסללו כבישים בתוואי שלה . בתקופת הממשל הצבאי היה הצבא הבריטי הצרכן העיקרי של מערכת הרכבות . במשך כל תקופה זו , ואף שלושה חודשים אחרי שתמה , עד 1 באוקטובר , 1920 נשארה האחריות לטיפול ברכבת בידי שלטונות הצבא . הפעלת הרכבת בידי הצבא לא מנעה קיום שירות תחבורה אזרחי ברכבת , אך בתחילה הוא היה מצומצם . כמו כן התעוררו בעיות פוליטיות בקשר לקו יפו-ירושלים , שכן קודם לכן הוא היה בבעלות חברה צרפתית . בין היתר ניסתה גם ההנהלה הציונית לקבל את המסילה לרשותה . 189 לבסוף , לאחר חמש שנים של דיונים , סוכם באוקטובר 1922 שממשלת ארץ ישראל תשלם לבעלי הזיכיון הצרפתי 565 , 000 ליש"ט בעבור הזיכיון והמבנים , והמסילה עברה לרשותה . בתקופת השלטון האזרחי הסתמנה מגמה לעבור להתמחות של מערכת הרכבות . המערכת הופעלה כמחלקה מסחרית של הממשלה , ומטרתה העיקרית הייתה להניב רווחים לממשלה . הנהלת הרכבת ראתה לנכון להפעיל את הרכבת רק על בסיס מסחרי , ולכן החלו קווים להיסגר , אך מנגד עלו תכניות חדשות לפיתוח . כך למשל כאשר נדונה תכנית רוטנברג לניצול מי הירדן להפקת כוח חשמלי , הציע רוטנברג ילחשמלי את קו הרכבת ירושלים-יפו ; כמו כן כאשר דנו בתחילת 1924 בזיכיון לניצול אוצרות ים המלח הועלתה הצעה לסלול מסילה בין ים 187 וראה פרטים על הנושא ביגר , שם , עמי 88-82 והמקורות שם . 188 שם , עמי 82 וראה המקור שם בהערה ; 3 וח . ( _61115316 ח 1 ח 0 וז _13 01 ק 5 ח 110 י , ח _3 וח , 5 . _861 _^ 1 עמירן ואחרים ( לעיל הערה , ( 163 עמי 189 . 125 בער ( לעיל הערה , ( 7 עמי 86 וראה המקור שם בהערה 190 . 13 שם , עמ י 87 וראה המקור שם בהערה . 16
|
|