|
|
עמוד:391
שבוע לאחר שהגיע ועד הצירים ארצה , עלו אנשיו לירושלים . הגעתו לירושלים של ועד הצירים בראשותו של ויצמן יצרה רושם רב , והיו שראו בכניסה זו מעמד של הגעת נשיא היהודים לירושלים בירת ארץ ישראל . בירושלים נשא ויצמן נאומים פוליטיים חשובים בשם התנועה הציונית , ואף ערך מפגני ציבור מרשימים שמטרתם הייתה לחזק את מעמד התנועה הציונית בארץ ישראל , ובירושלים בכלל זה . ויצמן אף ביקש מהממשל הצבאי להעמיד לרשות ההנהלה הציונית את מבני יאוגוסטה ויקטוריה' על הר הצופים , על מנת שישמשו מרכז למשרדי ההנהלה הציונית . כן ביקש להעמיד לרשות תנועתו את מסילת הברזל מיפו לירושלים כאמצעי תחבורה , ואת המושבה הגרמנית בעיר כמקום מגורים , על מנת שיסייעו להבאה ולקליטה של עלייה ציונית לעיר . אך כל תכניותיו נדחו בידי הממשל הצבאי , בטענה שאין לדון בנכסי אויב כל זמן שלא נקבע מעמדה הסופי של הארץ . שאיפה נוספת של ויצמן עם הגיעו לארץ ישראל הייתה רכישת אתר הכותל המערבי , והפיכתו לרכוש לאומי יהודי . אולם גם עניין זה לא נסתייע בידו , והרעיון כשל כפי שקרה גם במקרים קודמים שיהודים ניסו לרוכשו . בהמשך היה ועד הצירים פעיל גם בשיקום אתרים היסטוריים דתיים אחרים בירושלים , כמו מערת שמעון הצדיק וקברי הסנהדרין ; סייע למוסדות חינוך רגילים בעיר ; ופעל לפיתוח מוסדות תרבות כלליים בתוכה . כך הקצה סכומי כסף להקמת בית עם , לפתיחת בית ספר למוזיקה , לארגון קבוצת הספורט 'מכביי ולבית הספר לאמנות בצלאל . ' בתחילה לא רצו חברי ועד הצירים להשתקע בעיר , והעדיפו להתמקם ביפו-תל אביב שבה ראו את מרכז היישוב היהודי החדש , המקום שבו היה ממוקם לפני כן המשרד הארצישראלי בראשות ארתור רופין . אך במאי 1919 הוחלט סופית על העברת ועד הצירים לירושלים , פרט לכמה מחלקות , במיוחד זו שעסקה בהתיישבות החקלאית , שנשארו ביפו . בירושלים קבע ועד הצירים את מושבו בבניין ברחוב יפו , מול גן העיר . במעשה זה הכריע בעצם ועד הצירים שירושלים תהיה בירת ההנהלה הציונית בארץ ישראל . גם מוסדות ציוניים ויישוביים אחרים , שקמו בארץ ישראל מאוחר יותר , השתקעו בתחילה במגורים ארעיים בעיר . המבנים נשכרו לרוב מבעלי בתים לא יהודים , דבר שגרם להתמרמרות רבה בקרב יהודי העיר . עוד בשנת 1924 היו מוסדות ההנהלה הציונית ( מושב כנסת ישראל , קרן קימת לישראל , קרן היסוד , הדסה ועוד ) משוכנים בבתים ארעיים , במושבה הגרמנית 50 ראה פירוט בנידון אצל לבםקי ( שם , ( עמי 112 והמקורות שם . ביום השנה הראשון להצהרת בלפור 2 ) בנובמבר ( 1918 אף קיימו היהודים בירושלים חגיגה ומצעד ברחובות העיר , וראה בנידון שפרד ( לעיל הערה , ( 42 עמי 51 . 40 ביגר ( לעיל הערה , ( 20 עמי ; 42 לבסקי ( לעיל הערה , ( 6 עמי 182-181 והמקורות בשניהם . 52 יי _בן אריה , עיר בראי תקופה : ירושלים במאה ה , 19 א : העיר העתיקה , ירושלים , 1977 עמי ; 422 -420 לבסקי ( שם , ( 6 עמי . 179-178 לפרטים נוספים ראה להלן ישימור ותכנוך . 53 לבסקי ( שם , ( 6 עמי . 180-179 קיימת חפיפה מעניינת בפיתוח מוסדות התרבות הכלליים בידי ועד הצירים , עם הפיתוח של מוסדות תרבות מקבילים בעיר בידי חברת יהפררגירוזלםי הכללית העירונית , וראה עליהם להלן 'שימור ותכנוך . 54 לבסקי ( שם , ( 6 עמי ; 182 רובינשטיין ( לעיל הערה , ( 47 עמי . 140-137
|
|