התמורות העיקריות בהתפתחותה של ירושלים בראשית השלטון הבריטי (1926-1917)

עמוד:383

שבשטחים צבאיים כבושים אין לבצע שינויים משמעותיים כל עוד נמשך בהם משטר הכיבוש . בירושלים , בגלל המאבקים והמתיחויות בין העדות השונות בעבר , היה הדבר חשוב פי כמה . גם הצהרת אלנבי תאמה עיקרון זה . עם זאת , הייתה מודעות בריטית חזקה לצורך בנקיטת פעולות וצעדים מידיים לשמירה על האתרים העתיקים והמונומנטים ההיסטוריים הרבים שנמצאו בארץ ישראל בכלל , ובירושלים בפרט , לבל ייפגעו בידי עבריינים אשר עשויים לנצל במיוחד את מצב הכיבוש שנשתרר בארץ . הבריטים אף דאגו לשיפוץ ותיקון מבנים ציבוריים שנפגעו במלחמה . כך למשל שיפצו את בית החולים לעיניים סנט ג'רן שבתוך העיר , ואת מסגד נבי סמואל מחוץ לעיר , שנפגעו קשות בזמן המלחמה . אופי וצורת השלטון של הממשל הצבאי , נתנו כוח רב למושל העיר , שכן כל עוד לא נתקיים כל חוק אחר בתוכה , היו החלטותיו והוראותיו בבחינת תקנות וחוקים . מעמד מיוחד זה אפשר לסטורס , מושלה הצבאי של העיר , לא להסתפק - אף בתקופת הממשל הצבאי - בשמירה על מצב הסטטוס קוו בלבד , אלא להתחיל לתכנן ולחשוב על דרכים נוספות לקידומה ופיתוחה של ירושלים . נושא חשוב ביותר שבו החל לעסוק השלטון הבריטי כבר בתקופת השלטון הצבאי היה עניין שימורה ותכנונה של העיר ההיסטורית . לנושא זה הוקדש מאמר נפרד ( להלן , ( וכאן נציין רק כמה עובדות כלליות הקשורות בו . קודם כול נדגיש כי תכניות האב הבריטיות קבעו עיקרון שהעיר העתיקה בירושלים תהווה יחידה ימונוליטית , ' אשר תשמש מוקד - לא מבחינה תפקודית , אך מבחינה חזותית ורגשית - לעיר כולה . היא הופרדה במתכוון מן העיר החדשה באמצעות שטחים פתוחים של פרקים ומדרונות טבעיים . עיקרון זה הביא לכך שהוטל איסור מוחלט על בנייה מסביב לחומת העיר העתיקה , והוגבלה הבנייה במתחמי השטחים של הר הזיתים , הר הצופים , עמק הקידרון וגיא בךהינום ; הוחלט על פיתוח מערכת פרקים וגנים מסביב לחומות ובעיר כולה בסגנון שהיה מקובל בערים באירופה ; כמו כן שוקם הגן העירוני הקטן שהוקם ברחוב יפו , ליד מבנה העירייה , עוד בתקופה העותימאנית . מעניין לציין כי חלק ניכר מן הפעילות הרבה לתכנונה של ירושלים התקיים כבר בתקופת הממשל הצבאי . פעילות זו נמשכה לכל אורך תקופת השלטון האזרחי של הרברט סמואל , ולאחר מכן , אך עקרונות חשובים נקבעו כבר בתקופת הממשל הצבאי ; עובדה המצביעה שוב 23 וראה פירוט בנידון אצל סטורס ( לעיל הערה , ( 5 עמי 24 . 310-307 וראה בעניין זה מאמרי יהמוסדות הזרים לארכיאולוגיה ולחקירת ארץ ישראל בתקופת המנדט , א , קתדרה 92 ( תמוז תשנ"ט , ( עמי 25 . 140 סטורס ( לעיל הערה , ( 5 עמ' . 310 באשר לשיקום נבי סמואל בידי אשבי ראה ד גנחובסקי , עוד סיפורים ירושלמיים , ירושלים , 1995 עמי . 149-148 26 וראה פירוט בנושא זה להלן , במאמר ישימור ותכנון , והמקורות שם . כבר ב 10 באפריל 1918 הוציא םטורס את פקודתו הציבורית הנודעת , ובה איסורים שונים על בנייה בעיר , ואחר כך פקודות נוספות בכיוון זה . פקודות אלו עוררו לעתים קרובות את התנגדות התושבים , שכן הן הקשו על הבנייה בעיר וייקרו אותה , אך השלטונות הבריטיים עמדו בכל תוקף על קיומן . על הקמת הגן העירוני הקטן בתקופה העותימאנית ראה יי בךאריה , עיר בראי תקופה , ירושלים במאה התשע עשרה , ב : ירושלים החדשה בראשיתה , ירושלים תשל"ט , לפי המפתח .

יד יצחק בן-צבי

האוניברסיטה העברית בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר