|
|
עמוד:יב
בארץ מיקד בךאריה את מאמציו בקידום תחום הגאוגרפיה ההיסטורית , ובמיוחד זו של ארץ ישראל , בכמה כיוונים . ראשית פעל למען חיזוק תחום זה בביתו המחקרי העיקרי - המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית - ולא רק לגבי המאה התשע עשרה שבה הוא עצמו עסק , אלא לגבי כל העת החדשה ותקופות היסטוריות קודמות . שנית , השתדל שתחום לימוד זה ישתלב ויתחזק גם במחלקות לגאוגרפיה באוניברסיטאות האחרות בארץ . שלישית , בךאריה קידם הקמת מסגרת אקדמית ללימודי ארץ ישראל . תחילה עסק בבדיקת האפשרות להקים חוג מיוחד ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטה העברית . משראה כי הדבר אינו מקובל על אישים מרכזיים בחוגים השונים באוניברסיטה , שבהם כבר היו קיימים לימודים בתחום זה , הוא נסוג מכך והמשיך לפתח לימודים אלה במסגרת הדיסציפלינרית שאליה השתייך המחלקה לגאוגרפיה . לעומת זאת , כשביקשו ממנו מורי האוניברסיטה החדשה בחיפה לסייע להם בהקמת חוג לימודים כזה אצלם , נעתר לכך . רביעית , בךאריה היטיב להבין , שכדי שתחום הגאוגרפיה ההיסטורית יתפתח עליו להתקבל כמקצוע מחקרי גם בתחומי לימוד העוסקים אף הם בחקר ארץ ישראל . על כן שיתף פעולה עם מורים אחרים ממקצועות קרובים באוניברסיטה העברית בקיום סמינרים מחקריים לתלמידי מוסמך ודוקטור על נושאים משותפים בחקר עברה של ארץ ישראל . ככיוון פעולה חמישי ואחרון ניתן לציין את פעילותו בגופים נוספים מחוץ לאוניברסיטה אשר עסקו בחקר ארץ ישראל , כמו החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה , יד יצחק בך צבי והמועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות . מטרת העל המשותפת לכל פעילותו המגוונת של יהושע בךאריה הייתה לחזק את הלימוד ולהעצים את העיסוק ב'חקירתה של ארץ ישראלי , ובעיקר בתחום הגאוגרפי היםטורי . גם שיתוף הפעולה שלו עמנו בהוצאת הספר הזה תואם ללא ספק את מטרתו זו . במיוחד בלטה פעילותו ביד יצחק בךצבי . הוא החל את פעילותו במוסד זה בשנות השבעים כאשר היה תחת הנהלתו הנמרצת של יהודה בךפורת . שם סייע תחילה בהקמת בימת המפגש של 'הקתדרה בעל פהי ולאחר מכן בפרסום הרבעון יקתדרהי בכתב , אשר השנה יחוג את חוברת המאה שלו עם מלאות 25 שנים לפעילותו הקבועה מאז . 1976 כן הקים את מרכז המחקר האוניברסיטאי הראשון בשיתוף יד בךצבי והאוניברסיטה העברית , אשר בעקבותיו קמו מרכזי מחקר משותפים נוספים של יד בךצבי עם האוניברסיטאות האחרות בארץ . במרכז הירושלמי עוגנה גם מלגה מיוחדת לתלמיד מחקר מצטיין בלימודי ארץ ישראל על שם רחל ינאית בן צבי וכן מלגות נוספות לזכרו של מרק יובילר ועוד . כן החל מרכז זה מקיים סמינרים לימודיים , כנסים מחקריים ופעילויות אקדמיות נוספות בתוך האוניברסיטה וביד בן צבי , פעילות הנמשכת עד היום . ראה המאמר השני בקובץ זה , שנישא כהרצאת פתיחה לרגל פתיחת החוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה . יהושע פראוור ויהושע בךאריה ארגנו כבר בשנת 1974 את הסמינר המשותף הראשון שנושאו היה העיר בארץ ישראל . ההרצאות בסמינר הוקלטו ופוענחו והחומר המודפס הופקד בספריית יד יצחק בךצבי . בשנים הבאות קוימו סמינרים נוספים , בהנחיה משותפת עם שמואל אטינגר המנוח , אשר לאחר מכן הפכו להיות חלק מהפעילות הרגילה של המרכז המשותף לחקר ארץ ישראל של האוניברסיטה העברית ויד יצחק בךצבי ( ראה בהמשך . (
|
|