מבוא

עמוד:14

14 מבוא קווי ההתפתחות שבו וכן בדבר משך הזמן של אופני הפעילות המובחנים בו בתקופה המסמנת אותו כדוֹר ולא רק כיחידים . כיצד נתחם את שנות השמונים, שעל תחילתן אפשר להצביע ביתר חדות מאשר על סופן ? בקרב היסטוריונים וחוקרי תרבות קיימת מעין הסכמה שהמהפך הפוליטי ב- 1977 הוא נקודת ציון בהיסטוריה המקומית . בנוגע לסיומו של העשור, הזיכרון הקולקטיבי אולי יצביע על מלחמת המפרץ בתחילת 1991 , עם כניסתם של אזרחי ישראל לחדר האטום . מבחינת שֹידוד הכוחות בספֵרה הפוליטית אפשר אולי לתחם את סיומן של שנות השמונים בבחירות 1992 , עם בחירתו של יצחק רבין לראשות הממשלה עד רציחתו ב- 1995 , בעקבות הסכמי אוסלו . ואכן, מנקודת מבט זו הסתמנה ממשלתו השנייה של יצחק רבין לא כחזרה לשלטון מפא“י ההיסטורית, אלא כניסיון תיקון של הסדר הישן, תהליך שהחל ב- 1977 עם המהפך ; אלא שהסיום והשלכותיו אישרו שעשור זה אינו בגדר ‘סוגריים‘, אלא מִפנה ופרֵדה מהַסְדרים הקודמים . מתוך האפשרויות השונות של תיחום הזמן, הספר עוסק בשנים שבין 1977 ל- 1990 וייסקרו בו גם אירועים בעלי השפעה שהתרחשו בסמיכות לשנים אלה . בשל השפע שתואר לעיל נדרש מיפוי של צירי הפעילות העיקריים בשדה האמנות והתרבות . המיפוי מתבסס על תחקיר ארכיוני, על איסוף וקִטלוג ביוגרפי וביבליוגרפי, על תיעוד וראיונות בהיקף רחב עם יוצרים ויוצרות, אוצרים ואוצרות וכן על ציון תערוכות ואירועים שהתקיימו בארץ ומחוצה לה . בסיס הכרחי זה – מה שהאנתרופולוג קליפורד גירץ מכנה ‘תיאור גדוש‘ – הוא המסד שעליו נבנה הנרטיב של הספר מתוך זיהוי של גורמים ומוקדי כוח, יצרנים, מתווכים וצרכנים, מקומם ותפקידם בעיצוב של התמטיקה, הפואטיקה והפוליטיקה של שדה האמנות . 6 מצב המחקר : שנות השמונים בין האקדמיה לחללי תצוגה אמנות שנות השמונים בזירה הבין-לאומית המחקר העוסק באמנות הבין- לאומית בשנות השמונים מזמן היצע רחב, בכללו מחקרים שמתייחסים להתפתחויות ייחודיות במדינות המערב כגון גרמניה, איטליה, ספרד, אנגליה וארצות הברית, מדינות שהשפיעו במידה רבה, ישירה או עקיפה, על האמנות בישראל . כיווני המחקר של האמנות הבין- לאומית – שראשיתם בניסיונות לסכם ולמיין את רוח שנות השמונים בכלל ואת דור היוצרים שחוללו אותה בפרט – עשויים לשמש אותנו בבואנו לדון באמנות הצעירה בישראל באותו עשור . עם זאת יש להצביע גם על ההבדלים הבולטים בין מצב האמנות והתרבות באירופה ובארצות הברית ובין המצב בישראל . בדרך זו נוכל לסמן את מה שהתרבות בישראל סיננה או בחרה שלא לאמץ . אדוארד לוסי- סמיט ( Lucie - Smith ) בספרו Art in the Eighties ( ‘אמנות בשנות השמונים‘ ) יצר מטריצה אלמנטרית למדי, אם כי עשירה במידע, של השינויים שחלו בעשור, של התחומים שנוספו ושל היוצרים הבולטים . עם זאת מונחים מהתקופה כמו למשל ‘נאו- פרימיטיביזם‘ ו‘טרנס- אוונגרד‘ זכו בעיקר להדגמה ולא לניתוח . 7 אירווינג סנדלר ( Sandler ) , לעומת זה, בספרו Art of the Postmodern Era ( ‘אמנות של התקופה הפוסט- מודרנית‘ ) פיתח דיון הגותי בשורשיה הרעיוניים של התקופה, אבל הדיון שלו ביוצרים מבחינה דורית לוקה בחסר . 8

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא