|
|
עמוד:11
הקדמה [ 11 ] שקריאת התורה גרמה להם את המתח שקיבל ביטוי בדמעות . קריאת התורה לא נעשתה על-ידי מישהו מן הציבור . לשם כך היה להם מועמד מן המובחר, הוא עזרא, סופר מהיר בתורת משה, שהכין לבבו לדרוש את תורת ה' . ואילו המלך נתן לו כל בקשתו וגם העניק לו את כתב הנשתון ( עז' ז,ו-יא ) . במועמד זה התאחד הכושר של עזרא עם האינטרס של המלכות ואין פלא שעזרא מופיע בפרק זה כדמות פעילה ובולטת ביותר . הוא הביא את ספר התורה לעם, וגם אומר לעם מה לעשות וכיצד לנהוג וההנהגה נאספת אליו 'להשכיל אל דברי התורה' . כאן אנו מגיעים אל התמיהה לכאורה, בסוגיה זו, היא התמיהה של פרק ח שבספר נחמיה . בפרק ח הקטן מוזכר עזרא בשמו שש פעמים ועוד כמה פעמים הוא מוזכר בפרק זה בהתייחסות אליו בגוף שלישי . השאלה היא אם איזכורים אלה, או כמה מהם, אכן מתכוונים לספר עזרא, או שלפחות יש להם קשר לספר עזרא . אם כך הדבר הרי זו באמת תמיהה גדולה . שהרי פרק ח, כמוהו כפרקים ט – י ( עם עוד עשרה פרקים ) , הם חלקים מספר נחמיה ואת התלות הזאת אי-אפשר לשנות . אם אכן יש בפרק ח התייחסות ל ס פ ר עזרא, יהיה פירוש הדבר שבספר נחמיה יש קרע המכיל קטע, או קטעים, של ספר עזרא – וזה מסוג הסברות שקשה להעלותן על הדעת . על כורחנו אנו אומרים שהאיזכורים התכופים של עזרא בפרק ח, כולם מכוונים לעזרא האיש, שיש לו נוכחות מסיבית בפרק ח ושוויון השמות, של האיש ושל הספר, אינו אומר כלום . עם זה ראוי לציין שבפרקים ט – י אין השם עזרא בא אפילו פעם אחת . וכשהוא מופיע בפרק ח ובצורה בולטת בהחלט, יכול אדם להיתפס לספקולציות ביחס לעזרא הספר . מוטב לזכור את הגבול : כל איזכורי עזרא בפרק ח מדברים, כאמור, בעזרא האיש . וסימן לכך היא העובדה שלכשמדובר שם בעזרא הוא מכונה הכוהן, הסופר, או שהוא עושה פעולות של אדם : מביא את ספר התורה, קורא בו, עומד על מגדל עץ, פותח את ספר התורה, מברך את ה', 'ויאמר להם' ( פס' י ) . מכל מקום, עם הקביעה שעניינו של פרק ח הוא בעזרא האיש ואין בו כלום על עזרא הספר – סמי מכאן התמיהה שהזכרנו . עזרא הספר לא הוזכר אפילו בספר עזרא ( אבל שם הוא קיים בפועל ) . הפרדה זו שעשינו לאחרונה בין עזרא הספר לעזרא האיש, שבו בלבד מדובר בפרק ח, מייתרת את ההנחה שהחזקנו בה, שלכשהורכב ספר נחמיה כבר היה ספר עזרא במצב קאנוני מלפני זמן-מה והיה חסום מפני הכנסת דברים חדשים ולפיכך נדחו הפרקים ח – י לספר נחמיה ( ראה להלן, פרק ד, סי' 13 ) . דברים שנכתבים צורכים זמן ובמהלך הזמן מתרחשות
|
|