|
|
עמוד:9
הקדמה [ 9 ] דיבור באמצעות קטעים מן המוכן בא סיפור מתמשך ובלשון רהוטה כל צורכה . לא חסרים בסיפור זה דברים מן המובחר . ולא עוד אלא שהקטע הגדול של זכרונות נחמיה, שספר נחמיה מתחיל בו, וכן הקטע הקטן שהספר מסתיים בו, שניהם מראש ועד סוף כתובים בגוף ראשון יחיד, המקנה לשניהם צליל נעים וחום ( דבר זה אינו יכול להיאמר על זכרונות עזרא שגם בהם יש הרבה אמירות בגוף ראשון יחיד – אבל יותר מזה אמירות בגוף שלישי יחיד וגם בגוף ראשון רבים, באופן שהצליל האינטימי מתקהה ) . רק לאחר הקטע הגדול של זכרונות נחמיה מובא הנוסח השני של רשימת העולים עם זרובבל ( ז,ו-עב ; הנוסח הראשון הוא מס' 4 בקטעי ספר עזרא ) . אחרי זה בא הגוש הקלימקטי של נחמ' ח – י ומסופרים בו אירועים מכריעים כקריאת התורה לראשונה וכריתת האמנה . גוש זה רצוף ומבחינה ספרותית הוא יחידה אחת, אף שיש בו עניינים שונים . התרומה הייחודית של הסופר הכרוניסטי שעמד מאחורי האיסוף והסידור של ספר עו"נ היא משפט חיבור, המופיע בספר עו"נ שתי פעמים, פעם בעזרא ופעם בנחמיה, בנוסח זהה-למעשה, המסתיים בשני המקומות במילית היחס 'אל' . משפט החיבור מחבר בין קצוות של פער טקסטואלי, שנתהווה בשל קיצוץ המשפט המקורי אשר משפט החיבור בא על מקומו ואי-אפשר שלא לחוש בזרות העניינית של משפט החיבור לסביבתו, למרות הרצף המילולי, שהוא תנייני . משפט החיבור הוא עז' ב,ע – ג,א ( מתחיל : 'וישבו הכהנים והלוים ומן העם . . . בעריהם' ונמשך : 'ויגע החדש השביעי וכו' ומסיים : ויאספו כל העם כאיש אחד אל' ; והשווה נחמ' ז,עג – ח,א [ האתחלה עם ההמשך והסיום כנ"ל ] ) . משפט חיבור זה עומד על מקומותיהם של שני משפטים מקוריים, מעזרא ומנחמיה, שבהכרח היו שונים זה מזה – ושניהם נקצצו, מן הסתם מסיבות שונות . כאן אנו נוגעים בצד החלש, הרפיף, של ספר עו"נ, שככל הנראה לא היה מצב-השימור שלו הטוב ביותר . קיצוץ של משפט אינו נעשה בכוונת מכוון דווקא והיעדרם של משפטים הוא אחד הביטויים של טקסט רופס . סיבות הרפיסות יכולות להיות שכחנות, חוסר ריכוז וגם בלאי . ואילו משפט החיבור נאמר בצורה כללית ביותר ובלתי-תלויה, באופן שהוא מתאים לכל מצב שבעולם . משפט החיבור דנן מדבר על קבוצות מישראל ועל ישראל בכללם שיושבים בעריהם . זוהי אמירה סתמית על-ידי הכרוניסט המחבר והוכנסה לעזרא וגם לנחמיה . יש לזכור שבלא משפט החיבור היה המשפט המקורי – אם נשתבש או נתעוות ( וכל שכן אם נמחק ונוצר פער ) – חסר משמעות עד לאין יכולת להבין
|
|