האסופה המקראית - חלק ד

עמוד:7

[   7  ] ה ק ד מ ה מבחינה קאנונית וגם לפי המסורה נחשבים עזרא ונחמיה כספר אחד, אף-על-פי שבפועל הוא נחלק לשניים : עזרא ונחמיה ( ממש כך נחשב גם תרי-עשר, למשל, כספר אחד, אבל נחלק לשנים-עשר ספרים נפרדים ) . עזרא-ונחמיה הוא ודאי מן הספרים המאוחרים ביותר שהגיעו לקאנוניזציה, כלומר, למעמד קאנוני, שהוא יותר מסתם קדושה . ספרים קדושים מצויים בכל הדתות, אבל ספר קאנוני הוא ספר שחיי יום-יום של היחיד ושל הציבור נגזרים לפי הכתוב בו . ספר כזה ( או קבוצה של ספרים כאלה ) מונחים ביסוד הדגם 'דת של ספר', שמבחינה היסטורית הופיע לראשונה ביהדות וממנה עבר לכל הדתות המונותיאיסטיות . מספרם של הספרים הקאנוניים, היינו ספרי מקרא מן המניין, הוא כ"ד וספר עזרא-ונחמיה ( שכאמור, נחשב כאחד ) הוא אחד מהם . הבדל בולט מסתמן בין שני הספרים המיוחדים כעזרא ונחמיה . עזרא חסר כותרת וששת פרקיו הראשונים עוסקים בזמן שקדם לעזרא האיש חמישים ושמונה שנים . הרבה מן האיזכורים של עזרא בשמו נעשים בפרקים התלויים בנחמיה . פרקים אותנטיים של עזרא הם הארבעה ז – י בלבד והם מפוצלים לשני זוגות ( ז – ח, ט – י ) . משמע שזהותו של עזרא נקשרת בספר זה ברפיון כלשהו ובשלב ראשון, בשל היעדר כותרת, אפשר שהוא לא נחשב כעזרא כלל . מה שאין כן ספר נחמיה, שהקשר שלו לנחמיה האיש בא לידי ביטוי מפורש בכותרתו, 'דברי נחמיה', ואף ניכר מאמץ לטבוע בו תו של שייכות לנחמיה על-ידי סידור הספר ( שנפתח בקטע גדול של זכרונות נחמיה [ א,א – ז,ה ] ומסתיים שוב בזכרונות נחמיה, אבל בקטע קטן [ יג,ד-לא ] ; אל העורך הכרוניסטי הגיעו שרידים ולא הכול ניתן לו כרצונו ) . אחיזתו של עזרא בספר שלבסוף נקרא בשמו, שהיתה רופפת בתחילה, מוכחת על-ידי העובדה שבן-סירא ב'שבח אבות-עולם' מזכיר את זרובבל עם ישוע בן יוצדק שבנו את בית המקדש ( ב"ס מט,טו-יז ) וגם את נחמיה שהקים את חומת ירושלים ( שם, יח-יט ) , אבל עובר בשתיקה על עזרא . אפשר שסיבת השתיקה היא

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא