יוסף קפלן והדרך אל המודרנה: נוצרים חדשים, יהודים חדשים ומה שביניהם ומסביבם /אבריאל בר־לבב, דב סטוצ'ינסקי, מיכאל הד

עמוד:12

אבריאל בר-לבב, דב סטוצ'ינסקי, מיכאל הד 12 מזכירו המדעי של ההיסטוריון בן-ציון דינור, ממניחי היסוד ללימודי ההיסטוריה של עם ישראל בארץ . דמותו של דינור השרתה עליו את ערכי ההתמדה, המשמעת, הדיוק והפרספקטיבה ההיסטורית הרחבה, ולצד זאת את הגישה האנושית והסקרנית לבני אדם ( מס' 109 ) . בשנת 1979 השלים עבודת דוקטור על יצחק אורוביו די קאסטרו ובני חוגו, בהנחיית חיים ביינארט . קפלן העריך את חשיבותה של תופעת האנוסים או הקונברסוס לחקר תולדות ישראל, אולם כפי שנראה להלן לתפיסתו הם היו יותר מבשרי הזמנים המודרניים על כל מורכבותם מאשר ההתגלמות של 'הנפש היהודית' בשעת מבחן, כפי שביינארט נהג לטעון ( מס' 58 ) . בשנה זו מונה קפלן למרצה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, ובו לימד והעמיד תלמידים הרבה עד לפרישתו בשנת 2012 . בשנת 2004 נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וב- 2013 זכה בפרס ישראל בחקר ההיסטוריה של עם ישראל . יוסף קפלן הוא פרופסור אורח מבוקש בבמות אקדמיות ברחבי העולם : באוניברסיטה הלאומית בבואנוס איירס, באוניברסיטת איברו-אמריקנה במקסיקו, באוניברסיטת ייל, במכון ההולנדי ללימודים מתקדמים ( NIAS ) בווסנאר, בבית הספר ללימודים מתקדמים במדעי החברה ( EHESS ) ובסורבון בפריז, בוולפסון קולג' ובאול סולס קולג' באוקספורד, באוניברסיטת לונדון, במכון ללימודים מתקדמים ביהדות על שם הרברט כץ באוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, בבית הספר להיסטוריה של המכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון ובאוניברסיטת מוסקבה . בשנת 2012 זכה למענק מטעם המועצה האירופית למחקר ( ERC ) לחמש שנים לצורך מחקר מעמיק של התמורות שחלו בקהילות הפזורה הספרדית המערבית בראשית העת החדשה . מתוך אחריות אישית וציבורית קפלן הקים וניהל מוסדות אקדמיים ותרבותיים בארץ, כגון בית הספר להיסטוריה באוניברסיטה העברית . פעילותו החשובה ניכרת גם במעורבותו בחברה ההיסטורית הישראלית, בייחוד עת כיהן כיושב הראש שלה משך שמונה שנים, ובתרומתו לאורך השנים למרכז זלמן שזר . לצד הדרישות הגבוהות שהציב לעצמו ולמקצוע של ההיסטוריון, הוא ניחן בנדיבות וברוחב לב כלפי תלמידיו ועמיתיו המשולבים תדיר בשמחת חיים ובהומור . כבר מחקרו המדעי הראשון ( מס' 36 ) היה פורץ דרך והתפרסם בכתב העת 'ציון' בשנת 1973 : 'יחסה של הנהגת הקהילה הפורטוגזית באמשטרדם לתנועה השבתאית, תכ"ה – תל"א 1665 – 1671 ' . במאמר זה חשף וניתח תעודות בלתי ידועות מתוך כרך אבוד של פנקס הקהילה הספרדית באמסטרדם, שאותו מצא בין כתבי היד בספריית עץ חיים . תעודות אלה שפכו אור חדש על יחסה של הנהגת הקהילה הספרדית לשבתי צבי ולתנועתו . בעקבותיו באו יותר ממאה וחמישים מחקרים חדשניים ומבוססים היטב .

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר