|
|
עמוד:14
14 פ ר ק ר א ש ו ן 20 קושי זה מתחזק בהיעדרה של כתיבה ביקורתית, עצמית שנות העשרים . או צופה מהצד, שתאזן את הטקסטים הללו . רק התיעוד המוסדי יכול לסייע לפרקים בסרטוט תמונה מורכבת ומאוזנת יותר . היומנים האישיים, המתעדים את הפרט באפיק הזרימה היומיומית, נושאים אופי אחר, סובייקטיבי, אבל כזה השופך אור על צללים רבים . מגמות מחקריות כוונתו העיקרית של הספר היא לבחון את המעשה החינוכי כנגזר מהאדם שבמחנך בשעה ובמקום המיוחדים . השעה הייתה ראשית דרכו של החינוך העברי, עשוריו הראשונים, ימי עיצובו . המקום היה מרחב הכפר, מושא סמלי לכמיהותיה של היהדות המתחדשת . הממד האנושי משתקף בחוסר השלמות שנגזר על המעשה . סיבות רבות לכך והספר יצביע עליהן : התמקדות יתר במטרה שהולידה אטימות ; רגשנות שכינסה אנשים לתוך עולמותיהם ופגמה ביכולתם האמפטית ; דוגמטיות שיצרה דעות קדומות ; נרקיסיזם שנטע התנשאות . מלאכתו של המורה הייתה אינטנסיבית ורצופת אכזבות הן מהממסד החינוכי, הן משמרנות האיכרים, אך גם מיכולתו שלו לעשותה בשלמות . לא מעט מורים קרסו תחת משקל הדגל שנשאו . לכך נוספה האינטנסיביות של הקיום החברתי : בתוך עולמה הסגור של המושבה רקמו כמה עשרות משפחות של איכרים שנאות ואהבות, מתחים וויתורים, כמיהות ואכזבות . הקהילתיות שבכורח הציבה במרחבי השדות הפתוחים חומות דמיוניות, חזקות וגבוהות ממצודות עוז וכלאה בתוכם את אנשי המושבה ואת מוריהם אִתם . כך הפך המורה בשנים הרבות, או המועטות, שבהן שהה במושבה לחלק ממנה וטבע בה חותם . חיבור כפוי זה הוא שהעניק לספר את שמו ‘האנשים מכאן‘ . עם זאת, יש להיזהר מסרטוט דיוקן סינתטי של ‘מורה‘ . קווי הדמיון שאיחדו את המורים התקיימו רק במעטפת החיצונית של נסיבות גורלם . הם נגעו לדפוסי נעורים שדמו אצל רבים מהם, לדמיון בקשיים מול המוסדות ומול האוכלוסייה המקומית, ולצורך להתמודד עם החסכים שבראשוניות, החל מתכניות לימוד עובריות וכלה בהיעדר כרוני של עזרי לימוד . המורים הללו חלקו גם את מצוקת המחסור הכלכלי ואת עָגמת הבדידות הרוחנית . נוכח כל אלה הגיבו המורים מתוך קשת רחבה של מזגים ודפוסי אישיות . תרומת הספר נובעת מהשאלות החדשות שמציעות השלכת ההיבטים 20 גורן, ראש פינה . מ ב ו א
|
|