פרק א עם ככל העמים?

עמוד:14

41׀ חבלי לידה ( 1881 – 1884 ) בלא כמה ממאפייניה המובהקים של אומה, כגון לשון וטריטוריה . לפיכך נתעורר הספק אם אמנם אפשר לראות בהם אומה לכל דבר . בקרב היהודים, וגם בקרב שכניהם, הייתה אחדות דעות באשר לייחודיותם הדתית . יסודות מרכזיים בתפיסתם, כפי שזו השתקפה במקורות, היו הזיקה לטריטוריה משלהם ורעיון הגלות והגאולה . מאז חורבן הבית השני חיו יהודים בגלות, ובמסורת היהודית יש לה לגלות משמעות כפולה : מציאות ממשית מצד אחד ותופעה סמלית ותאולוגית מצד אחר . תפיסות ומושגים אלה כבר מצויים בתורה ובספרי הנביאים, ובמרוצת הדורות הם פותחו לתפיסות מגובשות יותר . הם באים לידי ביטוי בתפילה, בשירה ובהגות היהודית לדורותיה . פשר הגלות העסיק את היהודים עוד בדורות הראשונים שלאחר חורבן הבית השני ( 70 לסה"נ ) . התנאים והאמוראים הושפעו בעיקר מן התפיסות והרעיונות שהועלו בתקופת המקרא . בימיהם, תחת שלטון זר, התבטאה הגלות בייאוש ובחוסר תקווה . במאה הרביעית, מאז הפכה הנצרות דת רשמית באימפריה הרומית, גבר הצורך להסביר את הגלות ולהצדיקה . בקרב הנוצרים הוצגה גלות היהודים כהוכחה לאֲמִתּוּת הנצרות, ואילו בקרב היהודים היא נתפסה כמצב מדיני-חברתי המאופיין בהשפלה, בשעבוד, בסבל ובייסורים . הייתה גם תפיסה אחרת ולפיה הגלות אינה אלא מציאות ארעית שאחריתה גאולה — שיבה לציון, ומכיוון שהגלות היא גזרה משמים אין להחיש את הקץ . תפיסה זו הולידה את 4 האמונה שהיהודים צריכים להיטיב את דרכיהם כתנאי לבוא הגאולה . הזיקה הלאומית של היהודים, הבאה לידי ביטוי בדת היהודית, הייתה צריכה אפוא לדחוף לכך שעוד בתחילת המאה התשע עשרה, עם הופעת הלאומיות כזרם מרכזי בחברה האירופית, יזדהו היהודים עם אותה תופעה ויקימו תנועה לאומית משלהם, אך לא כן היא . דווקא במאה התשע עשרה, בשעה שבאירופה הפכה הלאומיות יסוד מרכזי בכלל התהליכים המדיניים, החברתיים והפוליטיים, בקרב חלקים מן החברה היהודית נעשו ניסיונות לטשטש את היסוד הלאומי בדת . אחת הסיבות המרכזיות לתהליך זה הייתה שאיפתם של אותם חוגים להשתלב השתלבות מלאה בחברה האירופית . השאיפה לאמנציפציה — קבלת שוויון זכויות מלא מהחברה הסובבת — הופיעה במאה השמונה עשרה בקרב מיעוט יהודי קטן במדינות גרמניה ופשטה במאה שלאחריה לשאר הקהילות היהודיות ברחבי היבשת . אחד התנאים להענקת שוויון הזכויות ליהודים היה אימוץ המנהגים ומשלחי היד של אזרחי המדינות שבקרבן ישבו . כל אלה תבעו שינויים ניכרים באורח החיים היהודי . היהודים נתבעו להעניק לילדיהם השכלה חילונית, להזדהות עם השאיפות הלאומיות של 5 בפני היהודים נפתחו אפשרויות העמים ולמעשה לשנות את דפוסי החיים המסורתיים . 4 הראשון שניסה לסכם את הנושא בשיטתיות היה בן-ציון דינור ( דינבורג ) . במחקריו ניסה לבסס את התזה הנזכרת לעיל . השוו דינור 1978 א, עמ' 175 – 192 ( פורסם בראשונה ב- 1943 ) . בעקבות סיכומיו ניסו רבים לערער על תפיסותיו עד שהועמדה בספק הגלות כהתפתחות היסטורית ממשית . השוו לדוגמה רם 2006 ; זנד 2008 . 5 השוו לדוגמה מאיר 1991 ; סורקין 1987 ; גולדשטיין 1995 , עמ' 28 – 46 ; פיינר וסורקין 2001 ; יובל 2007 .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר