|
|
עמוד:10
] 10 [ אִי ל וֹ ן מ א ס ק וכמאתיים אנשים אחרי שהתחלתי, מאסק שוב יצר איתי קשר . הוא התקשר אלי הביתה והכריז שקיימות שתי אפשרויות : הוא יכול לעשות לי חיים קשים, או שהוא בכל זאת יכול לעזור לי עם הפרויקט . הוא יסכים לשתף פעולה אם יוכל לקרוא את הספר לפני צאתו לאור, ויוכל להוסיף הערות שוליים . הוא לא יתערב בטקסט, אבל רצה שתהיה לו הזדמנות להעמיד דברים על דיוקם במקומות שבהם הוצגו, לדעתו, עובדות לא מדויקות . הבנתי מה עומד מאחורי בקשתו . מאסק רצה מידה מסוימת של שליטה על סיפור חייו . הוא גם חושב כמו מדען וסובל ייסורי נפש למראה טעויות . טעות שתונצח בדפוס תכרסם בנשמתו לנצח . עם כל ההבנה לנקודת מבטו, לא יכולתי לתת לו לקרוא את הספר, מסיבות מקצועיות, אישיות ומעשיות . מאסק מחזיק בגרסה משלו של האמת, והיא לא תמיד זהה לגרסה של האמת ששאר העולם מחזיק בה . הוא גם נוטה להכביר מילים בתשובותיו, אפילו לשאלות הפשוטות ביותר, והאפשרות של שלושים עמודים של הערות שוליים לבשה ממדים מוחשיים מדי . ובכל זאת סיכמנו שנסעד ביחד, נקשקש, ונראה לאן זה יוביל אותנו . שיחתנו נפתחה בדיון על אנשי יחסי ציבור . מאסק ידוע לשמצה בקצב המהיר שבו הוא מחליף את יחצניו, וטסלה היתה בעיצומו של מצוד אחר דובר חדש . "מי היחצן הכי טוב בעולם ? " הוא שאל במאסקיות הידועה שלו . אחר כך דיברנו על מכרים משותפים, על הווארד יוז ועל מפעל טסלה . כשהמלצר הגיע לקחת הזמנה, מאסק שאל על מנות שיתאימו לדיאטת הפחמימות שלו . הוא החליט ללכת על נתחי לובסטר מטוגנים ומושרים בדיו של קלמארי . המשא ומתן טרם החל, ומאסק כבר התחיל לחלק סיפורים . הוא דיבר בפתיחות על הפחד הגדול שמדיר שינה מעיניו בלילות : שמייסד ומנכ"ל גוגל לארי פייג' בונה צי של רובוטים טעונים באינטליגנציה מלאכותית שבכוחם להשמיד את האנושות . "זה באמת מדאיג אותי," אמר מאסק . העובדה שהוא ופייג' חברים טובים מאוד לא שיפרה את הרגשתו, וגם לא תחושתו כי פייג' הוא בבסיסו אדם שוחר טוב ולא ד"ר רֶשע . זו היתה הבעיה, בעצם . טבעו הנוח לבריות של פייג' הוא שגורם לו להניח כי המכונות יעשו כדברינו לנצח . "אני לא עד כדי כך אופטימי," אמר מאסק . "הוא יכול לייצר משהו מרושע בלי כוונה . " כשהאוכל הגיע לשולחן, מאסק כילה אותו ברגע . הוא לא כל כך אכל אותו, אלא יותר העלים אותו במהירות בכמה ביסים רעבתניים . מתוך רצון לעשות הכול כדי לשמור על מצב רוחו הנינוח והפתוח, נתתי לו נתח מהסטייק שלי . זה עבד לדקה וחצי בערך . בשר . ביס . נגמר . לקח לי קצת זמן למשוך את מאסק משיחת סוף העולם המדכאת על אינטליגנציה מלאכותית לנושא שלשמו נפגשנו . כשהתקרבנו בהדרגה אל הספר,
|
|