|
|
עמוד:11
מבוא 11 מעורר חרדה ופוטנציאל לאובדן בלתי נסבל לנפש, המפגש עם המרחב הטריאדי יהיה חוויה שיש להדוף ולהרחיק . כך, האפשרות ההתפתחותית להתקיימות בתוך מרחב יחסים משולש עבור הילד והוריו תשתבש ותוביל למשבר ומצוקה בעטיים יפנו ההורים לטיפול . הפרק ידון באופן שבו המבנה הטריאדי של הטיפול הדיאדי והשיח המתקיים בין כל השותפים בו מאפשר תנועה אל עבר שלישיות . יכולתו של המטפל להיוותר קשוב לריבוי המרחבים הבין-אישיים והתוך-אישיים הנוצרים בחדר, ולהציע עצמו לרשות הדיאדה, מאפשרת לילד ולהורה לבחון את החוויה הדיאדית והטריאדית הקיימת בחדר לקראת התארגנות וגיבוש של העמדה הדפרסיבית והיכולת לסובייקטיביות . הפרק ילווה את מסעה של ילדה צעירה והוריה מדיאדה עד טריאדה . הפרק החמישי, יחסי ילד-מטפל בטיפול הדיאדי : מחשבות על העברה, ממקד את החשיבה על הדיאלוג הייחודי המתהווה בין הילד למטפל במרחב הטיפולי והחשיבות שיש ליחסים אלה הן בהבנת הדינמיקה הרגשית בתוך הדיאדה והן ב"שימוש" שניתן לעשות בהבנה זו בתהליך הטיפולי . על אף שהיחסים הפועלים בדיאדה הם מושא התצפית, החקירה וההתערבות בטיפול הדיאדי, אנו מזהים תהליכים בין-אישיים נוספים הפועלים בקשר בין כל אחד מהשותפים לבין המטפל, והם גרסאות של העברה היוצאות לפועל במרחב הטיפולי . הפרק יתמקד ביחסים הייחודיים הנוצרים בין הילד למטפל ובאופן שבו נוכחות ההורה בחדר מעצבת דפוסי העברה בין השניים . נוכחותו הממשית של ההורה — כלומר האובייקט המקורי שמהווה חלק בלתי נפרד מן המציאות ההתפתחותית של הילד — לכאורה מייתרת תהליכי העברה, אולם הניסיון מלמד שעמדת המטפל, המתבוננת, מתווכת, מתערבת ומפרשת, היא פוטנציאל פורה להתפתחות יחסי העברה מצד הילד כלפיו ( שרבני, 2010 ) . דפוסים אלה תלויים בגיל הילד, אישיותו, ארגונו הנפשי, ואיכות הקשר עם ההורה הנוכח, ונותנים ביטוי מיידי לעקיבות רגשיות והתפתחותיות הקשורות לתסביך האדיפלי ולמבנה הבין-אישי המשולש ( 1989 Britton, ) . בפרק יתוארו דפוסי העברה טיפוסיים לעבודה פרטנית עם ילדים, ביטויים הייחודי בנוכחות ההורה
|
|