|
|
עמוד:9
מבוא 9 תקשורת, אפקטים, מובחנות, תפקידים, מרחב פוטנציאלי, משחק, מנטליזציה, הכרה הדדית, "ילד החלום" . כל אחד מן הממדים מתואר בקצרה ודן בהיבטים תקינים ופתולוגיים של הנצפה וכולל שאלות — כהצעה — אשר בעזרתן ניתן למקד את התצפית . הכלי מפיק תמונה עשירה של הקשר ומאפשר הבנה מעמיקה של הדיאדה הורה-ילד . הפרקים השני והשלישי מייחדים מקום לעבר הטעון בחיי הדיאדה ודנים בחוויה טראומטית מוקדמת וטרום-מילולית בחייו של הילד שהשפיעה על התפתחותו . הפרקים מציעים התבוננות על הסמוי שמעבר לאינטראקציה האקטואלית ועל האופן שבו הטיפול הדיאדי פוגש בנוכחות ההורה את עולמו הכואב של הילד ומספק מענה רגשי והתפתחותי לצרכיו . הפרק השני, ההיעדר האמהי כחוויה מתקיפה : טראומה ביחסים בתקופה טרום-שפתית, דן בהשפעת ההיעדר האמהי על הנפש הילדית מבחינה התפתחותית ורגשית בתקופה טרום-שפתית ובאופן שבו הטיפול הדיאדי על אפיוניו הייחודיים יכול לשמש מענה להפרעה המתמשכת שחווה הילד מוקדם בחייו . הפרק מתייחס למצבים שבהם נושא ההווה עבר טעון בשל כשל סביבתי אשר נחווה על ידי התינוק / פעוט כחוויה רגשית בלתי נסבלת, טראומטית באופייה עבורו, שהובילה למערך הגנתי פתולוגי ( פרנצי, 1930 ; ויניקוט, 1954 ; חאן, 1963 ) . מדובר בהיעדר התאמה מתמשך בין צורכי הילד לבין האנשים המייצגים את סביבתו ואשר מקורותיו יכולים להיות נעוצים בנתונים מולדים של התינוק או באופיו של הטיפול הסביבתי . הנפש הילדית הנושאת עמה את חוויית ההיעדר הלא מעובדת, ואת התחושות הקשות בעטיה, "ארוזה" בהגנות פרימיטיביות המאפשרות את המשך הקיום וממתינה להזדמנות לתקן את מצב הכשל שקפא : "הזדמנות לחוויה מחודשת, שבה מצב הכשל יוכל להפשיר ולהיחוות מחדש, כשהיחיד נתון במצב רגרסיבי, בסביבה המתאימה עצמה באופן הולם" ( ויניקוט, 1954 ) . הפוטנציאל הרגרסיבי הגלום בתהליך טיפולי במצבים אלה ונחיצותו לצורך התפתחות ותיקון הכשל מאתגרים את הטיפול הדיאדי בשל נוכחות ההורה בחדר והעומס
|
|