בפתח הספר

עמוד:13

[ 13 ] בהעמדת המבחר ביקשתי לתת את מיטב כתיבתה העיונית של רביקוביץ . ויתרתי על מאות טורים שהקדישה לביקורת שוטפת של מחזות, תוכניות טלוויזיה ומִשדרי רדיו, שמבּחינה כמותית תופסים חלק נכבד מסך רשימותיה . מנגד כללתי כאן את חיבורה העיוני המקיף והמעמיק ביותר של רביקוביץ, שלא פורסם מעולם — עבודה סמינריונית שכּתבה באנגלית על הרומן הפואטי במסגרת לימודי התואר הראשון באוניברסיטה העברית, ושניתנה כאן בנספח, בתרגום יניב פרקש . עבודה זו נמצאה בעיזבונה של רביקוביץ והיא מתפרסמת כאן לראשונה באדיבות בנה עידו קָליר . העבודה שובצה בנספח ולא בגוף הספר משלושה טעמים : ראשית, היא דורשת קצב קריאה משתהה יותר מאשר זה הנחוץ לרשימות עצמן ; שנית, אופייה אקדמי ; ושלישית, רביקוביץ חיברה את העבודה כתלמידה, ואילו רשימות העיתונות נכתבו מעֶמדה סמכותית ויותר נחרצת . פרט לעבודה הסמינריונית, ניתנו כאן עוד טקסטים אחדים שנמצאו בעיזבונה ( הדבר צוין במפורש בראשם ) , אך הם כמובן היוצא מן הכלל המעיד על הכלל . כיוון שרשימותיה של רביקוביץ עוררו הדים רבים בשעתן, והובילו לא אחת לפרסום תגובות על אודותיהן, מצאתי לנכון לתת כאן מקצת הקולות שנשזרו בקולה ולא פעם אף ביקשו לשסעו . במקרים אלה צוין בראש התגובה שֵם המחבר או המחַברת . המדור "תרבות חילונית בארץ הזאת : פולמוס" ממצה את המהלך מרובה הקולות : כולו מוקדש לשיג ושיח שהתעורר עם פרסום רשימה שרביקוביץ טענה בה, כחודש לאחר רצח רבין, שאין בעצם תרבות ישראלית . ועוד בעניין הקולות : בשלושה מקרים חשתי שרשימה של רביקוביץ מובילה בטבעיות אל אחד משיריה, והתרתי לעצמי לשלב כאן את קולה בשיר לצד קולה בפרוזה . קולי-שלי ניתן כרגיל בהערות השוליים ( אלה שהן פרי עטה של רביקוביץ מעטות מאוד, וצוינו במפורש ) , בהקדמות לחלק מן המדורים והרשימות, וכן בגוף הספר — באריחים, כלומר בסוגריים רבועים . במקרים מסוימים רביקוביץ טעתה מעט בצטטה שירים, אך בחרתי להותיר טעויות אלה על כנן : להבנתי הן מעידות על כך שזכרה את השירים על פה ולא העתיקה אותם מן הכתב, והשיבוש שנחרת בזיכרונה הרי הוא שירה בפני עצמה . נהגתי אפוא לתת את הנוסח שרביקוביץ ציינה ללא ניקוד ; ואילו את הנוסח הנכון — באריחים,

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר