|
|
עמוד:4
שולמית אליצור 4 המחורז בחרוז מבריח ושיר האזור ) , בשעה שבשירת הקודש נמצא תפרחת ססגונית של צורות, הכוללות בצד תבניות 'חילוניות' אלה גם שירים בחריזה מעין אזורית ובמשקלים 14 הברתיים- דקדוקיים, ואפילו שירים בתבניות ארכאיות ובלא כל משקל מדויק . יש לציין שבצד הגושים הגדולים והמובחנים של שירי הקודש ושירי החול עומדת קבוצה אחת של שירים במעמד ביניים – שירים ליטורגיים למחצה : הם נועדו לביצוע במעמד ציבורי בעל אופי דתי, אך לא במסגרת התפילה ; והם עשויים להיכתב, כנהוג בשירת הקודש, בתבניות המעין אזוריות, אך תוכניהם קרובים לשירי החול, ובולט בהם במיוחד מהלל אישים שונים . הכוונה לשירי חתונה, ולהבדיל – להספדים . שירים אלו מצויים בעיקר במורשתו של 15 אך גם כאן עומדת לפנינו קבוצת שירים ר' יהודה הלוי, והם אכן עומדים בין קודש לחול . מובחנת, ואין בה כדי לטשטש את הנתיבות הנבדלים של שירת הקודש ושירת החול . ב . ההבחנות החדות בין קודש לחול מיטשטשות כאשר אנו פונים אל השירה המזרחית . ראשיתה של השירה הלא- ליטורגית במזרח בכתיבה לצרכים דתיים, בעיקר כתבי פולמוס 16 אך גם כאשר כבר עולה שירה מזרחית בעלת תכנים חילוניים,בענייני אמונות ודעות . 17 – שירי שבח מובהקים הכתוביםאנו מוצאים – בצד שירים הכתובים בתבניות ספרדיות 14 . ראו פליישר, שירת הקודש ( לעיל הערה 1 ) , עמ' 340 – 368 . 15 . על קבוצת שירים ייחודית זו ראו בפירוט א' חזן, תורת השיר בפיוט הספרדי, ירושלים תשמ"ו, עמ' 17 – 20 . 16 . הכוונה לספר הפולמוס של חיוי הבלכי ( על אופיו השירי ראו ע' פליישר, 'שריד מהשגותיו של חיוי הבלכי על סיפורי המקרא', תרביץ נא [ תשמ"ב ] , עמ' 49 – 57 ) ולתשובות רס"ג עליו ( ראו : I . Davidson, Saadia’ s Polemic against Hiwi Al - Balkhi , New York 1915 ; ש"א וורטהיימר, תשובות רבנו סעדיה גאון ז"ל לחיוי הבלכי, ירושלים תרצ"א ; ש"א פוזננסקי, תשובות רס"ג על שאלות חיוי הבלכי, ורשה 1916 ; ח' שירמן, שירים חדשים מן הגניזה, ירושלים תשכ"ו [ להלן שירמן, שירים חדשים מן הגניזה ] , עמ' 35 – 41 ) ; ולחיבורו האנטי קראי הגדול של רס"ג 'אשא משלי' ( חלקים גדולים מהספר הדפיס ב"מ לוין, "אשא משלי" לרס"ג, בתוך : רב סעדיה גאון, קובץ תורני- מדעי, ירושלים תש"ג, עמ' תפא – תקלו ; וראו גם א' שייבר, 'כתב יד חדש מראשיתו של "אשא משלי" לרב סעדיה גאון', תרביץ לד [ תשכ"ה ] , עמ' 228 – 231 ; הנ"ל, 'קטע חדש מ"אשא משלי" לרב סעדיה גאון', באורח מדע – מחקרים בתרבות ישראל [ מוגשים לאהרן מירסקי במלאות לו שבעים שנה ] , בעריכת צ' מלאכי, לוד תשמ"ו, עמ' 589 – 594 ; ש' אברמסון, 'קטע חדש מן הספר "אשא משלי" לרב סעדיה גאון', תרביץ לב [ תשכ"ו ] , עמ' 160 – 173 ; הנ"ל, 'קטע חדש מן "אשא משלי" לרב סעדיה גאון', סיני פד [ תשל"ט ] , עמ' צו – קד ; ע' פליישר, 'פיסקה חדשה מ"אשא משלי" לרב סעדיה גאון', תרביץ מט [ תש"ם ] , עמ' 102 – 110 ) וספר תשובותיו של הקראי סלמון בן ירוחים ( ספר מלחמות ה', מהד' י' אלגמיל, רמלה תש"ס ) . לקבוצה זו אפשר לצרף גם את ספר המשלים של סעיד בן באבשאד ( ע' פליישר, משלי סעיד בן באבשאד, ירושלים תש"ן ) , אם כי במקרה זה מדובר בסוגה ייחודית שמקורה בספרות החכמה הקדומה . 17 . שירים כאלה יש בידינו למן סוף המאה הי' ; דוגמה קדומה ומרשימה במיוחד ראו בנדפס אצל ע' פליישר, 'שירו של רב האיי גאון אל רב יהודה ראש הסדר מקירואן – נסיבותיו וסביבותיו', תרביץ סה ( תשנ"ו ) , עמ' 451 – 482 ( = פליישר, ספרד ושלוחותיה, כרך ג, עמ' 1295 – 1327 ) . יש לציין ששירי חול מזרחיים, אפילו כאשר הם כתובים בתבניות ספרדיות מובהקות ( במשקל כמותי ובחרוז מבריח ) , משמרים לעתים יסודות
|
|