הנפש הַדַּבָּרִית על שירתו של מירון ח. איזקסון

עמוד:14

[ 14 ] עליזה גרינברג טור-מלכא נֶעלמים . הניגודים פועלים יחדיו . המוות פולש לחיים, אבל "רוּחַהַחַיִּים 16 ניתן לקרוא לתנועה נפשית זו דימוי — שיווּי . בַּכֹּל נוֹשֶׁמֶת" . נפשו של איזקסון אינה נוטה למטפיזיקה נטולת חִיות, כדברי דן 17 קיים כאן צירוף חד-פעמי של הקיום והשירה . מעין גאולה — מירון . כאן טמון כוח היצירה . רוח לשונו של איזקסון נסמכת על התנ"ך, על רוח הלשון של המשנה, המדרש והפיוט הקדום . ייתכן לומר שקיימת מטאפורה גבוהה, כלומר דימוי לדברים נישאים ומטאפורה פשוטה, קרקעית שאינה מתדמה למשהו נשגב, אלא : להיפך — לפשוט . באמרי פשוט מתכַּוונת אני למושג טהור . השיווי של איזקסון אינו שואף לַגָּבוֹהַּ . לשבחי מרום, כגון מרומם, מפואר, נשגב, הוד והדר . לא . איזקסון מבקש להביע את הדברים שאדם יכול לעמוד בהם בלא להִיכָּווֹת מחוזקם . על כן השיוויים פשוטים, מבחינת הטבע, בלא הדרת הידור . ניתן 18 יצירה זו מספרת על הנבראים ללמוד תפיסה רוחנית זו מ- פרק שירה . האומרים את שבחי האלוהות ומברכים אותה . ציטטות רבות מפרקי תהלים . השמים מספרים כבוד אל והארץ מה היא אומרת . מים מה הם אומרים . . . בעלי-חיים מה הם מהללים . גֵיהינום . . . מה הוא אומר : "כִּי הִשְׂבִּיעַנֶפֶשׁשׁוֹקֵקָה" מתהלים . וכן פֵירות, ירקות, שְרָצִים, נחש, עכבר . . . נמלה, עורב, חַיוֹת ובהמות דקות וטמאות, חיות טורפות והסִיוֹמת : "כלבים מה הם אומרים בואו נשתחווה ונכרעה לפני ה' עוֹשֵֹינוּ" . כאן אין חלוקה בין הנבראים, כולם כאחד עומדים לפני בוראם ומותר להם לברך ולהלל את יוצרם . כאן מוברר עניין עמוק האומר שאין חילוק בעולם . ברוח הלשון המשנאית, נביא כדוגמא את השיווי לתלמיד חכם גדול . בהַשאלה קוראים לו 'גל של אגוזים' ( כמו שקראו לרבי טרפון ) . שהרי 16 'לחיות יותר', והנפש לא תמלא , עמ' 21 . 17 דן מירון, 'השיר האחר — על שירתו של מירון ח . איזקסון', בתוך : מבחר ושירים חדשים , עמ' 291 - 362 . 18 פרק שירה הוא ברייתא המכילה קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח הקב"ה, אשר מיוסדת על פסוק המקרא, רובם לקוחים מתהלים . לפי מלאכי בית אריה, פרק שירה חובר בתקופת התנאים, במאה השלישית לערך .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר