|
|
עמוד:13
גוף יחיד רבים | חגי בועז 13 אבל גם של ניצול וכפייה . כמו כן , התרומה בתוך המשפחה נוטה לשקף יחסי כוח קיימים - מגדריים , דוריים ואחרים . מכל מקום , מדובר במרקם של יחסים שקשה להתחקות על מאפייניו ועל ההיסטוריה שלו . אם כן , הדרמה הגדולה של כלכלת האיברים היא הפער בין המשטרים המוסריים בשני אגפיה : בין הקוד האתי שלפיו פועלים המנגנונים הציבוריים של כלכלת האיברים הפורמלית , ובין שלל האפשרויות המוסריות המשתקפות ביוזמות הפרטיות לגיוס איברים במגזר הלא פורמלי . היוזמה הפרטית עשויה לשקף הלכי רוח אלטרואיסטיים , אבל היא אינה מחויבת לאלטרואיזם . התרחקותה של הכלכלה הלא פורמלית מהעקרונות האתיים של כלכלת האיברים הפורמלית מובילה לניסיונות להדק את הפיקוח על הספקת איברים מהחי , ולהיאבק בנחישות בביטויה הקיצוני של כלכלת האיברים המופרטת - הסחר באיברים . הדבר בא לידי ביטוי בחקיקה ובמנגנוני הסדרה של כלכלת איברי החיים , שמטרתם לקבוע עקרונות אתיים של אוטונומיה ואלטרואיזם ולכונן מערכת פיקוח בינלאומית . אך סעד אתי זה אינו מספק ומאמצי החקיקה והפיקוח אינם יעילים דיים להתמודד עם כלכלת הצללים בכלל והסחר באיברים בפרט . עם התפתחות רפואת ההשתלות , המחסור באיברים הולך ומחריף וכלכלת האיברים הולכת ונשמטת מאחיזתה של המדינה . כך מבוזרת הכלכלה הפוליטית של איברים להשתלה ומתחלקת בין יוזמות שונות , כולן פרטיות , לכדי יצירת כלכלת איברים חלופית . הפרק הרביעי דן בביטוי המקומי של תהליך זה . אמנם , בחינת ההיסטוריה של השתלות האיברים בישראל משנות השישים של המאה העשרים ועד ימינו מלמדת כי הבעיות והמתחים המלווים אותה מראשיתה אינם ייחודיים לישראל אלא משקפים סתירות מהותיות בין הפן החברתי לפן הטכנולוגי של רפואה זו . ואולם , המקרה של ישראל מיוחד משום שסתירות אלו לא טופלו בה במסגרות אתיות אלא הוצגו מלכתחילה כשאלות פוליטיות . הבעייתיות המובנית ברפואת ההשתלות נחשפת בישראל במערומיה , גם אם הדיון האתי מנסה , לא תמיד בהצלחה , לעטות עליה את מלבושי האתיקה הליברלית המערבית . בישראל חסרו הבלמים הביואתיים הממתנים את המאבק בין האתיקה לפוליטיקה , וכך תורגמה הביואתיקה לביופוליטיקה . האתי , המדעי והפוליטי התערבבו זה בזה ויצרו מנגנונים ייחודיים כמו חוק הקדימות , כרטיסי תורם מתחרים או ההצמדה של חוק ההשתלות לחוק המוות המוחי . כאמור , המחסור המתמשך באיברים להשתלה וכישלונות המדיניות הרשמית לפתור מצוקה זו הביאו לשגשוג כלכלת איברי החיים . כלכלה זו הולכת ומשתנה , ולמרבה ההפתעה ניכרת בה עלייה בתרומות איברים מזרים . היוזמה לתרומות אלו פרטית , אך שלא כתרומות בתוך המשפחה , הן מיועדות לאדם זר . הפרק הרביעי נחתם בתיעוד פועלה של עמותת " מתנת חיים ", שכלכלת האיברים שלה מציגה אפשרות לאלטרואיזם במסגרת סולידריות קהילתית . העמותה פועלת בעיקר
|
|