פתח דבר

עמוד:11

גוף יחיד רבים | חגי בועז 11 המתווכים בין תורמי איברים פוטנציאליים לבין הנזקקים להשתלה . לטענתי , השיפוט המוסרי של רפואת ההשתלות , לכאן או לכאן , נובע מתנאי המחסור . גם ההצעות לאיסוף איברים להשתלה , התפתחותה של שאלת המוטיבציה לתרומה , עיצובו של האלטרואיזם כבסיס לתרומה , ואפילו הגדרת המוות המוחי - כל אלה מוּנעים על ידי המחסור . לפיכך , בחיבור זה אבקש להתחקות על תנאי המחסור ודרכי ההתמודדות איתו כמפתח להבנת האתיקה של עולם ההשתלות , ובתוך כך להבנת המטוטלת שטכנולוגיה רפואית זו מייצרת בין השיח האוטופי מזה לשיח הדיסטופי מזה . אכנה זאת " כלכלת האיברים " . הפרק הראשון פותח בתיאור מצב המחסור . מחסור אינו מצב יוצא דופן בכלכלה הפוליטית של משאבי בריאות , ואפשר אף לומר שהמחסור במשאבים הוא אחד המאפיינים המרכזיים של מערכות בריאות ברחבי העולם . אלא שהמחסור בתחום רפואת ההשתלות הוא מחסור באיברי אדם , ועובדה זו לבדה מציבה את ההתמודדות עימו במישור אחר . ישנן שתי גישות למחסור באיברים להשתלה : הגישה האתית-פרופסיונלית רואה במחסור את אחת מבעיות היסוד הכרוכות בהקצאת משאבי בריאות נדירים . בעיית המחסור מוטמעת כך במסגרת הדיון האתי הרפואי העוסק בכללי איסוף האיברים וחלוקתם . כפי שיתואר בפרק , הדיון הביואתי שוכלל בעקבות המצאתן של מכונות הדיאליזה והצלחתן הראשונית של השתלות הכליה . לעומת זאת , הגישה שאפשר לכנותה מטה-אתית או כלל- מוסרית מתמקדת בפן הנורמטיבי , ודנה ברפואת ההשתלות כמאפיין מהותי של הקשר בין הרפואה לחברה . המשותף לשתי הגישות הוא ההצבה של בעיית המחסור באיברים במערכים קיימים של מדיניות בריאות ושל אתיקה רפואית , ובמודלים קיימים של שיח על יחסי רפואה וחברה . אף אחת מן הגישות - תפיסת המחסור כתרגיל באתיקה רפואית או כבעיה מוסרית רחבה יותר - אינה מצליחה לספק פתרון שלם לבעיית המחסור . בשתיהן הדיון הוא דדוקטיבי , כלומר נגזר מתוך מודל התייחסות רחב יותר , אתי או מוסרי ; ושתיהן מנתקות את המחסור מההקשרים המיידים שלו , היינו החולים הרבים התרים אחר דרכים מעשיות להתגבר עליו . כך הדבר בין שהמחסור נדון במסגרת התפיסה החיובית של רפואת השתלות ) " מתנת חיים " ( , ובין שהוא נדון במסגרת התפיסה השלילית שלה , שלפיה מדובר בביטוי של דקדנטיות , מדיקליזציה והסחרה של גוף האדם . ואולם , כאמור , לא הדיון האתי ולא ההיקש המוסרי הם נקודות הפתיחה שלי , אלא ממשיותו של המחסור באיברים להשתלה . זהו לטענתי המפתח להבנת המציאות המטריאלית של עולם ההשתלות . בעקבות הטענה על מוגבלותו של השיח האתי , הפרק השני עוסק בבניית מערכת מושגית חדשה להבנת כלכלת האיברים ככלכלה שצומחת בתגובה למחסור באיברים . כלכלת האיברים נולדת מתוך סדרה של הפרדות . הפרדה ראשונה היא בין איברים הנלקחים מגופות מתים ובין איברים הנלקחים מאנשים חיים ; והפרדה

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר